שאלות ותשובות

נותנים תשובות לשאלות שכולם שואלים. כמו:

שאלה 1: האם קיימת דמוקרטיה נוספת בה שופטים ממנים שופטים או שיש להם וטו על מינוי שופטים ומהי?

ראשית, שופטים אינם ממנים שופטים בישראל. די לפייק. שופטים מהווים 3 מתוך 9 חברים בוועדה למינוי לשופטים. למינוי שופטים לרוב הערכאות נדרש רוב של 5 מתוך 9 חברים, כך של-3 השופטים בוועדה אין וטו על המינוי. רק למינוי שופטים לבית המשפט העליון נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה. לפיכך, במינוי שופטים לעליון כל 3 חברים בוועדה, כולל 3 נציגי הקואליציה, יכולים להטיל וטו, מה שמחייב הסכמה רחבה, כפי שנעשה עד היום. שנית, יש דמוקרטיות אחרות שבהם שופטים מעורבים במינוי שופטים, כמו ניו זילנד ואיטליה למשל. מה שבטוח זה שאין אף דמוקרטיה שבה לקואליציה יש שליטה מוחלטת במינוי שופטים לכל הערכאות, ללא שום איזונים ומגבלות, כפי שיהיה בישראל אם ההפיכה המשטרית תושלם.

שאלה 2: אם רוב השופטים היו ימנים, האם עדיין היית תומך בכך ששופטים ימנו שופטים?

כאמור בתשובה הקודמת, שופטים אינם ממנים שופטים בישראל. די לפייק. מינוי שופטים נעשה כיום בהחלטה משותפת של גורמים פוליטיים וגורמים מקצועיים, ביניהם שופטים. ההתנגדות להשתלטות של הקואליציה על הוועדה למינוי שופטים אינה פרסונלית אלא עקרונית.

‏

שאלה 3: אתם קוראים למדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות. היכן כתובות המילים ״יהודית ודמוקרטית״ במגילת העצמאות?

במגילת העצמאות נכתב מספר רב של פעמים שישראל מוקמת כמדינה יהודית. כמו כן נאמר שישראל תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, כלומר, תהיה דמוקרטית. בנוסף, בהחלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947 שעליה מבוססת הכרזת העצמאות נקבע במפורש כי מדינת ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית.

שאלה 4: האם מדינת ישראל לא הייתה דמוקרטיה עד שנת 1992 (חקיקת חוקי היסוד)?

עד שנת 1992 מדינת ישראל הייתה דמוקרטיה פגומה (וגם כיום היא כזו). בדומה לדמוקרטיות אחרות בעולם, עם השנים ישראל חיזקה את ההגנה על זכויות חוקתיות ואת סמכות בית המשפט לקיים ביקורת חוקתית. כיום לא קיימת דמוקרטיה מערבית שאין בה ביקורת שיפוטית אפקטיבית על חוקים. אפילו בניו-זילנד ובבריטניה, בניגוד לנטען, בתי המשפט יכולים לקיים ביקורת כזו.

שאלה 5: האם הוסמך בית המשפט העליון לפסול חוקים והחלטות ממשלה? מתי והיכן?

כן. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת 1992 קובע במפורש שאסור לפגוע בזכויות היסוד שמוגנות בחוק, אלא אם הפגיעה נעשית בחוק של הכנסת או בהחלטת ממשלה שמתקבלת מכוח חוק, ובתנאי שהחוק הפוגע הולם את ערכי מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה, והפגיעה בזכויות היא מידתית. במילים אחרות, חוק היסוד קובע שחוק של הכנסת או החלטה של רשות ממשלתית שפוגעת בזכויות מוגנות היא חסרת תוקף, אלא אם כן היא עומדת בכמה דרישות מחמירות. חוק היסוד לא קובע במפורש מי מוסמך לקבוע שחוק או החלטה ממשלתית אינם תקפים בשל פגיעה בזכויות, והפרשנות הסבירה והמתבקשת של בית המשפט העליון היתה ועודנה שבית המשפט, כרשות השלטונית שמוסמכת לפרש וליישם חוקים, רשאי וצריך לעשות זאת. פרשנות זו התבססה בין היתר על הדיונים שערכה הכנסת לקראת חקיקת חוקי היסוד. יש לציין שגם במדינות דמוקרטיות אחרות בית המשפט הוא זה שמכריז על בטלות חוקים שפוגעים בזכויות חוקתיות, ובחלקן, למשל בארה"ב, הוא עושה זאת מכוח פרשנות שלו ולא מכוח הוראה מפורשת בחוקה (כי בעצם, מי אם לא הוא?). בנוסף, הסמכות של בית המשפט העליון לבטל החלטות של רשויות שלטוניות מעוגנת בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, והסמכות להכריז על בטלות חוקים שפוגעים אושררה על ידי הכנסת בתיקון 23 לחוק הכנסת משנת 2008 (כפי שמובהר בדברי בהסבר להצעת החוק הנ"ל).

שאלה 6: האם קיימים כיום איזונים ובלמים על בית המשפט? ציינו ״איזון ובלם״ אחד.

כן. הרבה יותר מאחד. לפי הכללים שכבר נקבעו בפסיקה, בית המשפט מתערב בהחלטות של הכנסת ושל הממשלה רק במקרים קיצוניים (שלצערנו מתרבים לאחרונה). כשבית המשפט מתערב, הוא עושה זאת על סמך חוקי יסוד וחוקים שהכנסת עצמה קבעה, והוא כמובן לא יוזם הליכים בעצמו, אלא מכריע רק בעתירות שמוגשות אליו. בכל מקרה, חשוב לזכור שממשלה בלי איזונים ובלמים, כפי שתהיה אחרי ההפיכה השלטונית, היא הרבה יותר מסוכנת מבית משפט בלי איזונים ובלמים. בכל העולם, ולאורך כל ההיסטוריה, ממשלות ללא איזונים ובלמים נטו לנצל את השליטה שלהן בתקציב המדינה ובכוחות הבטחון כדי לבצר את מעמדן ולקדם אינטרסים צרים של חבריהן על חשבון האזרחים. בתי המשפט, לעומת זאת, הם הרשות השלטונית הכי פחות מסוכנת לאזרחים.

שאלה 7: אם המילה הסופית היא של בית המשפט, מה הטעם בקיום בחירות לכנסת ולראשות ממשלה?

בכל המדינות הדמוקרטיות בית המשפט מקיים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת, ואף אחד לא חושב שאין טעם בקיום בחירות. דווקא בישראל, לכנסת יש כוח גדול במיוחד לומר את המילה האחרונה, לאור העובדה שהכנסת יכולה לכונן חוקי יסוד בקלות רבה, ובית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד רק במקרים קיצוניים ביותר.

שאלה 8: האם היועמ״ש הוסמך לחייב את הממשלה בהתאם לחוות דעתו? מתי והיכן?

כן, הוא הוסמך לכך בפסיקה של בית המשפט העליון, שמהווה דין מחייב במדינת ישראל ומקור חשוב להשלמת פערים בחוק, ברוח המשפט האנגלי המקובל שעליו המשפט הישראלי מבוסס.

שאלה 9: מקריאתך להידברות ופשרה עולה שאתה מסכים שיש צורך ברפורמה כי המצב היום לא תקין ומצריך תיקון. למה לא דרשתם רפורמה כלשהי עד היום?

הרפורמה העיקרית שנדרשת במערכת המשפט בישראל היא חיזוק הדמוקרטיה וזכויות האדם, יצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי, וצמצום השחיתות השלטונית. ההסכמה לפשרה כעת נובעת מחוסר רצון לגרום לקרע בעם ולמשבר חוקתי, כלכלי, חברתי, ובטחוני חסר תקדים נוכח ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה. עם זאת גם במצב זה ישנם קווים אדומים שעליהם אי אפשר להתפשר.

שאלה 10: האם תסכים להעברת הרפורמה בתמורה לפרישתו של נתניהו?

חס וחלילה. ההפיכה המשטרית היא נוראית ומסוכנת ותחסל את הדמוקרטיה בישראל עם או בלי נתניהו.

שאלות ותשובות 7.3.23

.pdf

הורידו את PDF • 178KB

עדכון לעמדותינו בנוגע לבחירת שופטים ולביקורת שיפוטית נייר עמדה #19

תקציר

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות - רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה ובזכויות אדם. בנייר עמדה זה מציגים את עמדת הפורום ביחס לשלושת דברי החקיקה שעברו בימים האחרונים בקריאה ראשונה או בקריאה טרומית במליאת הכנסת, כחלק מן ההפיכה המשטרית שמקדמת הקואליציה.

אנו סבורים כי:

• משמעותה המובהקת של הצעת החוק שמקדמת הקואליציה היא שליטה מוחלטת של הקואליציה המכהנת בוועדה למינוי שופטים, בהרכבה ובהחלטותיה. במלים אחרות, אובדן העצמאות השיפוטית של שופטי כל הערכאות, שבחירתם וקידומם יהיו תלויים כליל בעמדתה של הממשלה המכהנת ואימוץ מודל של פוליטיזציה מלאה של הרשות השופטת.

• עמדת הפורום היא שאין להסכים לכל פשרה בנושא הליך בחירת שופטים, שלא תבטיח איזון ראוי בין הרכיב הפוליטי והרכיב המקצועי בהרכב הוועדה ובהליכי קבלת ההחלטות בה; ומובן שאין להסכים לשליטה קואליציונית בהליך בחירת השופטים. עמדת הפורום היא שהצעת חוק יסוד: השפיטה והצעת חוק בתי המשפט חורגות מסמכותה של הכנסת, לאור הפגיעה החמורה שנובעת מהם בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השפיטה, ולפיכך, אם יושלם הליך החקיקה, בג"ץ צפוי להכריז על בטלותם של תיקונים אלה (ולכל הפחות על תחולתם הנדחית).

• הצעת החקיקה של הקואליציה קובעת פטור מוחלט מביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד ומעניקה בכך חופש מוחלט לרוב הקואליציוני בכנסת לחסן כל הסדר שיחפוץ בו מפני ביקורת שיפוטית באמצעות הכתרת ההסדר במלים "חוק יסוד". זהו פתח לעריצות הרוב, לפגיעה בזכויות ולשחיתות בחסות החוק.

• עמדת הפורום היא שאין להסכים לשלילה של ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ואין להסכים להסדר שיאפשר חקיקה או תיקון של חוקי יסוד (קיימים או חדשים) ברוב קואליציוני, ללא מגבלות באשר לרוב הדרוש לחקיקה כזו, למועד כניסתה לתוקף ולחובה לכבד במסגרתה עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית ובכלל זה את זכויות היסוד לבחור ולהיבחר והזכות לשוויון. בלא סייגים אלה, עמדת הפורום היא שהכנסת אינה מוסמכת לקבוע הוראה שתשלול את סמכותו של בית המשפט להחיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ואם תקבע הוראה כזו, היא לא צפויה לשלול מבית המשפט את הסמכות להחיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

• לבסוף, משמעות המכלול המוצע בנושא ביקורת שיפוטית והתגברות היא ניסיון לבטל את הביקורת השיפוטית על חקיקה כרכיב ממשי במשפט החוקתי הישראלי; ובמלים אחרות – מתן הרשאה מלאה לרוב הקואליציוני לחוקק כרצונו, תוך התעלמות מאינטרס הציבור ופגיעה בזכויות הפרט והמיעוט וביסודות המשטר הדמוקרטי, מבלי שיהיה חשוף לביקורת אפקטיבית מצד בית המשפט.

• עמדת הפורום היא שאין להסכים לכל פשרה בנושא ביקורת שיפוטית על חקיקה ובנושא התגברות שלא תשמר הגבלה אפקטיבית על כוחו של הרוב לפגוע בזכויות האדם וביסודות המשטר הדמוקרטי. עמדת הפורום היא שהגבלות מסוג אלה המוצעות על הסמכות לביקורת שיפוטית על חקיקה חורגות מסמכותה של הכנסת ואם יחוקקו, הן צפויות להיות מוכרזות בטלות.

נייר עמדה 19 עדכון

.pdf

הורידו את PDF • 347KB

הליכי בחירת שופטים ושופטות- נייר עמדה #7

תקציר

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, ולפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה. בנייר עמדה זה אנו מתייחסים להצעות שר המשפטים ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט לשנות את הרכב הוועדה לבחירת ולהדחת שופטים. לאור ניתוח מקיף של ההצעות אנו סבורים כי:

• ההצעות מבקשות לשנות באופן קיצוני את הליך בחירת השופטים והשופטות בישראל בכל הערכאות הדיוניות ובבית המשפט העליון. הן מעניקות לממשלה שליטה מלאה במינוי, קידום והליך הדחת השופטים והשופטות בכל הערכאות הדיוניות, לרבות בית המשפט העליון. הצעות השר ויו"ר הוועדה גוזרות כליה על תפקיד הרשות השופטת בישראל, כפי שהיא עוצבה מקום המדינה ועד היום. בתי משפט נדרשים לפתור סכסוכים בהגינות וללא משוא פנים, לפרש את הדין במקצועיות וללא מורא ולהחיל ביקורת שיפוטית מנהלית וחוקתית על רשויות השלטון. כדי לבצע את התפקידים הללו השופטות והשופטים חייבים להיות מקצועיים, עצמאיים ובלתי תלויים. החלפת עצמאות שיפוטית ואי תלות במנגנון המקנה עליונות לממשלה בהליכי מינוי, קידום והדחת השופטים תהפוך את בית המשפט לבית משפט שבוי בידי הממשלה הנבחרת ותרוקן מתוכן את הפרדת הרשויות בישראל.

• השליטה של הקואליציה בהליך מינוי, קידום והדחת השופטות והשופטים תפגע בעצמאות הרשות השופטת ותפגע קשות ביכולת הרשות השופטת למלא את תפקידיה. שופטים הפועלים תחת חשש שלא יקודמו או אפילו יודחו, אם לא יפעלו בהתאם לאינטרס הממשלה הנבחרת, הם שופטים תלויים. ספק אם שופטים תלויים יכולים למלא את תפקידם. אף אם יפעלו בהתאם למרותו של הדין ויחתרו למימוש הצדק, אמון הציבור בהם יאבד.

• מתן כוח ההחלטה בידי נבחרי ציבור פוליטיים שאין להם ההכשרה המקצועית והנסיון לבחון את איכותם המקצועית של המועמדים עלול לפגוע באיכות השופטים הנבחרים או למנוע את בחירתם או קידומם של מועמדים ראויים לתפקיד.

• ללא רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה שהציבור יכול לתת בה אמון ייפגעו שלטון החוק, הכלכלה הישראלית, הביטחון האישי וזכויות האדם.

• ללא רשות שופטת עצמאית וללא יועצים משפטיים עצמאיים ירוכז כל הכוח השלטוני בידי הממשלה. במצב דברים כזה עלולה הממשלה לפעול כדי לבצר את כוחה ולמנוע תחרות הוגנת ותחלופה שלטונית. הסיכון של ביצור השלטון בידי הרוב הנבחר יהפוך כמעט ודאי. כמו כן, במצב זה לא יהיה כל חסם משמעותי למדיניות ממשלתית שמיועדת רק לטובת הציבורים שבחרו בה תוך רמיסת זכויותיהם של ציבורים אחרים (בעיית עריצות הרב), או לפעול לטובת קבוצות מיעוט – קבוצות אינטרס מאורגנות היטב או קבוצות סקטוריאליות שיפעילו לחצים על נבחרי הציבור לפעול לרווחתן (בעיית עריצות המיעוט). במצב דברים כזה ישראל לא תוכל להיחשב עוד דמוקרטיה, מכיוון שלא תהיה בה עצמאות שיפוטית, ובלעדיה עלולה החברה הישראלית לחוות התדרדרות קשה בכל תחומי החיים החברתיים והכלכליים. בעולם שייווצר לאחר התיקון המוצע השררה השלטונית תשרה על השופטים ובעטיה – מי ישורנו.

• מדברי ההסבר של טיוטת תזכיר חוק -יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט), שפורסמה לפני מספר שבועות בידי שר המשפטים עולה כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים נועד לאפשר ביטוי רחב יותר לערכי הציבור לנוכח עיסוקו של בית המשפט בנושאים בעלי אופי ציבורי-פוליטי. שיקול זה רלוונטי במיוחד למקרים שבהם בית המשפט העליון מכריע בסוגיות ערכיות במישור הציבורי. אולם, הצעות השר ויו"ר הוועדה אינן מוגבלות רק לבית המשפט העליון בהכרעותיו החוקתיות אלא נוגעות להליכי מינוי, קידום והדחה של שופטים בכל הערכאות. לא זו אף זו, ההליך המוצע לא תורם לגיוון או לשיקוף החברה הישראלית. נהפוך הוא, ההליך המוצע חותר תחת תכלית החוקה בחברה דמוקרטית, כמי שנועדה לכבול את הרוב המזדמן משימוש בכוחו בניגוד לערכי היסוד המוסכמים של החברה. אילו רצו השר ויו"ר הוועדה לתרום לשיקוף החברה הישראלית ותפיסות העומק הערכיות המקובלות בקהלים השונים המרכיבים אותה בהכרעות שיפוטיות חוקתיות, הם היו מציעים לשלב בוועדה נציגים מקבוצות שונות בחברה הישראלית ופועלים לכינון מנגנון קבלת החלטות המבוסס על הסכמה רחבה, כזה המביא לידי ביטוי את מגוון ערכי העומק של החברה. אולם לא כך היא. הצעתם מתמקדת אך בהעצמת כוחה של הממשלה ובביצורו ביחס לבתי המשפט בכל הערכאות.

• המציעים שואבים השראה ממעורבות נציגים פוליטיים בהליכי מינוי, קידום והדחה של שופטים במדינות אחרות. אולם, מעורבות פוליטית כזו, ככל שהיא קיימת, נוגעת לבתי משפט שעוסקים באופן ייחודי בסוגיות חוקתיות ופעולתם נפרדת ממערכת בתי המשפט המקצועיים. בישראל אין הפרדה כזו בין בית המשפט לחוקה למערכת בתי המשפט הכללית. בית המשפט העליון פועל כערכאת ערעור בעניינים אזרחיים, פליליים, מנהליים וגם, במיעוט המקרים, בסוגיות חוקתיות. בתי המשפט של הערכאות הנמוכות בוודאי שאינם עוסקים בסוגיות ציבוריות כעיסוק מרכזי. משכך, ההשוואה למודל בחירת השופטים במדינות אחרות מטעה ובמרבית המקרים לא רלוונטי. יתירה מכך, התקת ההיגיון המעצב את בתי המשפט החוקתיים בעולם והחלתו על כל מערכת בתי המשפט בישראל לא תביא לתיקון או לשיפור מערכת המשפט. היא תביא לריסוקה.

הדיון בסוגיית מינוי השופטים במנותק ממכלול השינויים שמתכננת הממשלה עלול לטשטש את המשמעות הכוללת של השינויים ביחד, שכן השלם גרוע מסכום חלקיו. הצעות השר ויו"ר הוועדה ביחס למינוי שופטים כוללות גם צמצום ניכר בסמכות הביקורת השיפוטית החוקתית של בית המשפט העליון, ביטול עילת הסבירות, ופסקת התגברות ברוב חברי הכנסת. הללו מחזקים, מבצרים ומעצימים את כוחה של הממשלה על חשבון הרשויות האחרות מבלי שהם מלווים במנגנוני איזון להגבלה וריסון של השלטון הנבחר. זו אינה רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל, זהו מהלך שיביא לביטולה.

נייר עמדה הליכי מינוי שופטים סופי copy

.pdf

הורידו את PDF • 531KB