נייר עמדה: מינוי נשיאי בתי משפט גבוהים על-פי כלל הסניוריטי במדינות דמוקרטיות – מחקר השוואתי #47

נייר עמדה זה הינו מחקר השוואתי בנוגע לשאלת מינוי נשיאי בתי משפט גבוהים על פי כלל הבכירות (סניוריטי) במדינות דמוקרטיות.

אנו מראים כי:

· נייר העמדה מציג לראשונה את העובדה שתחת המשטר הפדרלי בארה"ב, נוהג כלל סניוריטי חקוק בכל בתי המשפט הפדרליים הרגילים, למעט בבית המשפט העליון. כך הוא גם לעניין מינוי נשיאי.ות בית המשפט העליון בכמה ממדינות ארה"ב.

· לכלל הסניוריטי חשיבות רבה בהליכי מינויים במדינות דמוקרטיות לא מעטות (מה גם שבשיטות אחרות, לרבות במדינות ארצות הברית, מינוי נשיא.ה בית משפט עליון בידי פוליטיקאים אינו שכיח).

[הנייר המקורי עודכן ביום 5.6.2023]

מס׳ 47 סניוריטי מעודכן 5.6.2023

.pdf

הורידו את PDF • 472KB

מינוי שופטים לבית המשפט העליון בניו-זילנד - נייר עמדה #43

בנייר עמדה זה אנו בוחנים את השאלה האם אכן, כפי שנטען על ידי תומכי "הרפורמה", בניו-זילנד ההחלטה בדבר מינוי שופט לבית-המשפט העליון נמצאת לחלוטין בידי גורמים פוליטיים מקרב המפלגות שבשלטון.

אנו מוצאים כי טענת תומכי ה"רפורמה", לפיה הליך מינוי שופטי בית-המשפט העליון בניו-זילנד מהווה משפט משווה המספק תימוכין לטובת אימוצו בארץ של הסדר אשר יוביל לשליטה מוחלטת של הקואליציה על הליך מינוי השופטים (לא כל שכן שופטים בבית-המשפט העליון), הינה שגויה ומטעה.

טענה זו נסמכת רק על חלקים מהדין הניו-זילנדי ומתעלמת מחלקים קרדינליים אחרים, וזאת באופן סלקטיבי ומוטה. יתרה מכך, הטענה האמורה סובלת מהבנה לקויה של מאפייני בסיס של התרבות המשפטית והפוליטית בניו-זילנד, בדגש על העדר הכרה בחשיבות הרבה המיוחסת שם לנוהגים חוקתיים. ככל שחוסר הבנה זה נובע מפער תרבותי בין טועני הטענה (הישראלים), לבין הגורמים בניו-זילנד, הרי שיש בו, לכשעצמו, כדי להמחיש מדוע לא ניתן בארץ לסמוך על נוהגים חוקתיים בלבד לצורך מניעת פוליטיזציה של מערכת המשפט.

לסיכום, הטענה לפיה הליך מינוי שופטי בית-המשפט העליון הניוזילנדי נשלט לחלוטין על-ידי גורמים פוליטיים, לא כל שכן כאלו המזוהים עם מפלגות הקואליציה, הינה שגויה ומטעה.

מס׳ 43 מינוי שופטים לעליון בניו-זילנד

.pdf

הורידו את PDF • 325KB

מינוי שופטים בארצות הברית - נייר עמדה #38

אנו מראות כי:

· הטענה הנשמעת מפי תומכי השינויים המשטריים לפיה בארצות הברית נבחרי הציבור הם אלה שבוחרים בכל השופטים היא גם שגויה וגם מטעה.

· בצד השופטים הפדרליים, מכהנים בכל מדינות ארצות הברית שופטים במספר ערכאות. במדינות ארצות הברית קיימות שיטות מגוונות למינוי שופטים, ונשיא ארה"ב אינו מעורב באף אחת מהן.

· גם במקרה של מינוי בידי הנשיא, לעניין שופטים פדרליים, נדרש בחוקת ארה"ב אישור של הסינאט: בכך יש בלם חשוב, שכן הרוב בסינאט יכול להיות בידי המפלגה היריבה.

· אין לשכוח קיומם של בלמים אחרים, החסרים בישראל: לענייננו, קיום שני בתי מחוקקים ומבנה פדרלי.

· כמו כן, קיימת ביקורת על הפוליטיזציה של מינוי השופטים במבנה הפדרלי, אולם תיקון החוקה הוא מעשית בלתי אפשרי לאור דרישות הרוב המכבידות, שאין סיכוי ממשי לעמוד בהן בשל הגיוון החברתי והקיטוב הפוליטי.

· לפיכך, הטענה לפיה בחירת שופטים בישראל בידי הקואליציה היא מודל התואם למודל האמריקאי – היא כזב.

מס׳ 38 - מינוי שופטים בארה״ב

.pdf

הורידו את PDF • 719KB