עמדת בכירי משפט ציבורי שוויצרי על אודות ההשוואה בין שוויץ להפיכה המקודמת בישראל- נייר עמדה #30

במסגרת העשייה של תומכי ההפיכה המשטרית, השוו כמה מהתומכים בין משפט השוויצרי לבין ההסדר המקודם על-ידם – בנוגע לביקורת שיפוטית על חוקים ובנוגע להליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון – באופן שגוי ומטעה. בתגובה לטענות אלה נכתב נייר עמדה קצר זה על ידי שתי מומחיות מובילות למשפט ציבורי-שוויצרי – נשיאת אוניברסיטת פריבורג (בשוויץ), פרופ' Astrid Epiney (מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי, למשפט אירופי, ולמשפט הבינלאומי), ו-פרופ' Eva Maria Belser, מאוניברסיטת פריבורג (מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי). בנייר העמדה מסבירות המומחיות השוויצריות את שיטת המשפט השוויצרית ככל שהדבר נוגע לשתי הסוגיות האמורות (ביקורת שיפוטית על חוקים והליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון), ומגיעות למסקנה כי ההשוואות לשוויץ שנעשות על-ידי תומכי "הרפורמה", "מובאות ללא הצגת ההקשר הנחוץ של המשטר המשפטי והחוקתי השוויצרי כמכלול, ושל הפרקטיקה שלו״. כאשר הקשר זה נלקח בחשבון, קובעות המומחיות, ההשוואות בין מרכיבי המשטר השוויצרי לבין הרפורמה המתוכננת בישראל ״מאבדות את כוח השכנוע שלהן״.

עמדת בכירי משפט ציבורי שוויצרי על אודות ההשוואה בין שוויץ להפיכה המקודמת בישראל

.pdf

הורידו את PDF • 210KB

רפורמת מינוי שופטים באירלנד – כמו בישראל אבל הפוך - נייר עמדה #27

בנייר עמדה זה אנו מנתחים את רפורמת הליכי מינוי שופטים באירלנד.

אנו מראים כי:

· אירלנד תאשר בקרוב רפורמה מקיפה בשיטת מינוי השופטים שלה. לפי השיטה הקיימת באירלנד כיום,  ועדה המורכבת משופטים, יועץ משפטי לממשלה, עורכי דין, ונציגי ציבור, מעבירה המלצותיה לממשלה, וזו בוחרת את השופטים. בדרך כלל, הממשלה מאמצת את המלצות הוועדה, אולם היא איננה מחויבת לעשות כן.

· לפי החוק החדש המצוי בהליכי חקיקה באירלנד, ישונה הרכב הוועדה, והיא תמנה ארבעה שופטים, ארבעה נציגי ציבור, והיועץ המשפטי לממשלה, שלא יקבל זכות הצבעה.

· נציגי הציבור ייבחרו על-ידי שר המשפטים, אולם הוא יהיה חייב לבחור מועמד עליו המליץ גוף לא פוליטי בתוך שירות המדינה האירי.

· הוועדה החדשה תמליץ לממשלה על מועמדים לשפיטה, אולם בניגוד לוועדה הקיימת כיום, המלצותיה יהיו מחייבות. עבור כל משרת שיפוט, הוועדה תעביר עד שלושה מומלצים, כאשר הממשלה חייבת לבחור באחד מבין המומלצים. לא ניתן יהיה למנות שופט שלא קיבל את המלצת הוועדה.

· בניגוד להצעת החוק של לוין/רוטמן, אירלנד בוחרת לאמץ מודל הפוך, המסתייג לחלוטין מפוליטיזיציה של השופטים, לטובת מודל מקצועי המנותק מכל זיקה פוליטית.

מס׳ 27 מינוי שופטים באירלנד

.pdf

הורידו את PDF • 183KB

גילוי דעת של משפטנים בריטיים המתריעים כנגד השינויים המשטריים - נייר עמדה #18

במסגרת העשייה של תומכי ההפיכה המשטרית, ביצעו כמה מהתומכים מהלכי השוואה למשפט הבריטי, שהיה בהם כדי להטעות אם לא למעלה מכך. בהמשך לנייר העמדה עליו חתמו מבכירי המשפט הציבורי הבריטי שפירסמנו, נשלח אלינו גילוי דעת בחתימה של למעלה מארבעים אנשי אקדמיה ומשפטנים בריטיים, המביעים התנגדות חריפה לכל מרכיבי התכנית ל׳רפורמה׳ במערכת המשטר הישראלית. עשרות אנשי המשפט, לרבות חוקרים רבים בעלי שם עולמי, מתנגדים נחרצות לכל מרכיבי התכנית. בין החותמים- Sir Stephen Sedley, שופט לשעבר בבית המשפט לערעורים האנגלי, שופט אד הוק בבית הדין האירופי לזכויות האדם ופרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד; דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אוקספורד; ועוד עשרות פרופסורים ומרצים בכירים מאוניברסיטת אוקספורד ומהאוניברסיטאות נוספות מהחשובות ביותר בבריטניה, שנזעקו להביע את קולם; שהצטרפו תוך זמן קצר לגילוי הדעת.

להלן עיקר הנקודות הנדונות בגילוי הדעת:

1. השינוי המהפכני המוצע בשיטת מינוי השופטים, הנותן יד חופשית לדרג הפוליטי, יפגע אנושות בעצמאות הרשות השופטת, שהיא יסוד מוסד של כל דמוקרטיה מודרנית. כל רשות ציבורית חייבת להיות כפופה לביקורת. כך הוא גם בשיטות המשפט הקונטיננטלי-אירופי. אין אף שיטה חוקתית דמוקרטית שבה כל השופטים מתמנים בלעדית בידי פוליטיקאים נבחרים.

2. ההצעה לבטל ביקורת על חקיקה / חוקי יסוד נדונה על רקע הטענות, כי כך הוא בבריטניה. בכירי המשפטנים החתומים על המכתב מדגישים כי בידי בתי המשפט לבקר ולבטל חוקים של אזורים שזכו לאוטונומיה מוגדרת (סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד). ברמה הארצית מודגש הכוח שניתן לבתי משפט לפרש חקיקה נגד הטקסט במטרה להגן על זכויות פרט (סעיף 3 ל-Human Rights Act 1998), ולהכריז הכרזות אי-התאמה (סעיף 4 לאותו חוק); משמעותה המעשית-פוליטית של הצהרה כזו, הנובעת מן הכלל הפורמלי של עליונות הפרלמנט, לפיו גם אין לשריין חקיקה, היא תמיד היענות המחוקק להוראת בית המשפט.

3. עוד מדגישים בכירי המשפט כי בקיומו של בית נבחרים שני בבריטניה, הוצב מנגנון ביקורת שני, המוביל בין היתר לפיתוח שיח בין שני הבתים, הנעדר כליל מישראל. הם מוסיפים כי מניעת הביקורת על כל חוק הנושא בכותרתו את השם ״חוק יסוד״, מעשה שקל לעשותו, יפגע מהותית בהגנה על זכויות פרט ובמבנה הראוי של הדמוקרטיה בישראל.

4. פסקת ההתגברות: בעניין זה מזהירים החותמים כי אימוצה ישלול את כוחה של הרשות השופטת ויהרוס את עקרון הפרדת הרשויות. לפי עקרון זה, לרשות השופטת נתון כוח ביקורת על שימוש לרעה בכוח שלטוני. אימוץ הפיסקה יחסל למעשה כל ניסיון לתקוף מעשה חקיקה הסותר עקרונות חוקתיים.

5. ביטול עילת הסבירות. כידוע וכמוכר, חוזרים החותמים על הכלל לפיו בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת הניתן לבעלי סמכות בשיקול דעתו שלו. עילת הסבירות, הקיימת גם בבריטניה עם סף גבוה יחסית, מונעת החלטות שרירותיות או קפריזיות, ובכך, מהווה מרכיב חשוב לפעילות יעילה של המדינה. ביטולה יאפשר לשלטון לפעול בכל דרך מבלי לעמוד לביקורת שיפוטית.

6. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. בעניין זה מדגישים הכותבים כי חיסול העקרון לפיו ייעוץ משפטי של היועץ המשפטי ושל כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת צריך להיות כן ועצמאי יעביר ממקומו עוד נדבך חיוני של ביקורת על עשייה שלטונית.

לסיכום, לדעת המומחים הבריטיים, מדינה שבה פועלת הרשות המבצעת בלא מגבלות משפטיות איננה יכולה להציג עצמה כדמוקרטיה. כלל המרכיבים - מנגנונים של איזונים ובלמים, האפשרות לבקר חקיקה, יחס מכבד לפסקי דין ולסופיותם, סבירות כקריטריון לביקורת על עשייה מינהלית, וייעוץ משפטי עצמאי - קיומם של כל אלה מאפשר קיומה של מדינה דמוקרטית יציבה הנשענת על עקרון שלטון החוק, המגינה על זכויות פרטים ומיעוטים, ושומרת על הפרדת הרשויות.

על בסיס מומחיותם, תומכים החותמים בקולות לביטול התכנית על כל מרכיביה.

נייר עמדה מס׳ 18 גילוי דעת

.pdf

הורידו את PDF • 219KB