ביקורת על הליך החקיקה בנושא עילת אי-הסבירות - #52

תקציר

· בנייר זה אנו מבקשים להתריע על כך שישיבות ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא עילת אי-הסבירות אינן מהוות זירה רצינית וכנה של דיון, שיח, מקח, שכנוע, למידה, או התמודדות עם טיעונים ועם ידע ומידע, לא כל שכן הפנמתם לכלל חקיקה מיטבית. לדיון המתקיים בוועדה, כמו למכלול הרב של חומרי רקע מקצועיים, מסמכי הכנה, ניירות עמדה ועדויות מומחים, אין להתרשמותנו כל השפעה על הצעת החוק ואין כל נכונות של יו"ר הוועדה לאפשר לדברים הנאמרים בדיון להשפיע על נוסחה או תוכנה.

· בהתחשב באיכות הירודה המאפיינת עד כה את הליך החקיקה בנושא עילת אי-הסבירות, אין פלא שהנוסח שעל הפרק – שאושר הן בוועדה והן במליאה בקריאה ראשונה באופן מכאני לגמרי בקולות הקואליציה בלבד ללא שקילה סבירה של תוכנו – אינו הגיוני כלל, אינו ממוקם בהקשר החקיקתי הנכון, אינו מתאים לתכליות שלכאורה מבקשים מקדמיו להשיג, אינו מייצר כל ודאות משפטית, ואינו מביא כל שיפור באיכות המינהל הציבורי, בחיזוק הדמוקרטיה, או במחויבות המכוננת של המדינה "[ל]שקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה".

· הנוסח המעודכן שהפיץ יו"ר הוועדה ב-12.7.2023, אשר מחריג ברחל בתך הקטנה מתחולתה של עילת הסבירות החלטות "בענייני מינויים" והחלטות "להימנע מהפעלת כל סמכות", חושף את המוטיבציות שעומדות ברקע ההצעה, ומצמצם עוד את האפשרות להבינה כמבטאת עמדה עקרונית מנומקת ביחס לדיני הסבירות, למשפט המינהלי, או למערכת היחסים בין רשויות השלטון. קשה שלא להתרשם שמדובר בניסיון לחלץ תועלת פוליטית מיידית מחקיקה חוקתית – שזו ההגדרה לשימוש לרעה בסמכות המכוננת.

מס׳ 52 ביקורת דיוני ועדת החוקה סבירות

.pdf

הורידו את PDF • 349KB

רוצים לדעת עוד על עילת הסבירות? אנחנו מסבירים ומתווכחים

• נטע סרוסי: מתמ"א 38 ועד מפעלים מזהמים: כך ישפיע ביטול עילת הסבירות על ענף הנדל"ן (ראיון עם ד״ר רונית לוין-שנור) (גלובס, 1.8.23)

• 
  

• פרופ׳ אורן פרז - ״החוק לצמצום עילת הסבירות לא רק אנטי-דמוקרטי - הוא פשוט גרוע. אי הוודאות במשפט הציבורי תגדל באופן שיחייב באופן אבסורדי התערבות רחבה יותר של בית המשפט העליון״

• 
  

• ד״ר רונית לוין-שנור - ריאיון עם פרופ׳ יובל אלבשן בתוכנית ״הכל שפיט״ ברשת ב׳ (18.7.2023) - מה הקשר בין ביטול עילת הסבירות להעמדה לדין פלילי של חיילים בבית הדין בהאג? האם הליך החקיקה של עילת הסבירות הוא ראוי?

• 
  

• ד״ר יופי תירוש ״החברה הישראלית על הפרק, לא עילת הסבירות״

• 
  

• פרופ׳ אדם שנער - ״על משמעות ההקשחה בעילת הסבירות - ועד כמה ההצעות ל׳ריכוך׳ באמת ישפיעו״

• 
  

• ד״ר רונית לוין-שנור בפודקאסט המרקרים: ״נתניהו מציג: 13 שקרים, עיוותים וחצאי אמת בסרטון בן דקה ורבע על עילת הסבירות״

• 
  

• אבי בר-אלי מנתח את עילת הסבירות בהתבסס על דבריהם של פרופ׳ ברק מדינה ופרופ׳ יואב דותן בפני ועדת החוקה -״ אמסלם ולוין הבטיחו לנקום — וכשהחוק לביטול עילת הסבירות יעבור, הם יקיימו את ההבטחה. סליחה, אולי כשלנו בהסברה. לא הסברנו טוב מספיק מדוע ביטול עילת הסבירות מסוכן יותר משינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ■ למזלנו, שלושה מומחים תיארו לחברי הכנסת כיצד החוק המוצע יחסל את ישראל, ומדוע הנימוקים בעדו הם אסופת שקרים עלובים״

• ד״ר רונית לוין-שנור - ראיון עם ד״ר גדי טאוב ב״גלי ישראל״

• ד״ר זיו בורר - ״מדוע צאצאי הקורבנות כל כך רוצים להפוך למקרבנים״

• פרופ׳ רונן אברהם - עילת הסבירות היא התירוץ של הקואליציה להחלשה גורפת של בית המשפט העליון

• 
  

• פרופ׳ יניב רוזנאי - ההצעה שתפטור את הרשות המבצעת מביקורת שיפוטית

• ד״ר זיו בורר - ״בניגוד לטענות אהרן ברק לא המציא את עילת הסבירות״

• ד״ר מנאל תותרי-ג׳ובראן - هل سمعتم عن עילת הסבירות? او في اللغة العربية مُسوغ المعقولية؟

فيديو هام تشرح فيه د.منال توتري جبران عن مُسوغ المعقولية وكيف سيؤثر علينا كاقلية عربية في حالة تم الغاءه.

شاهدوا.

• ד״ר רונית לוין-שנור - פודקאסט עם אריאל ויטמן על עילת אי-הסבירות. "ביטול עילת אי-הסבירות יתן לממשלה חופש כמעט מוחלט לעשות ככל העולה על רוחה, זוהי סכנה ברורה". אז למה יש התנגדות כה עזה ליוזמת הקואליציה סביב עילת אי-הסבירות? פודקאסט על הסכנות בביטול עילת אי-הסבירות על החלטות הממשלה, על ההסכמות בנושא שלכאורה הגיעו אליהם בשיחות בבית הנשיא ועל הביקורת שמופנית כלפי אנשי אקדמיה שמתבטאים נגד החקיקה. האזינו

https://open.spotify.com/episode/2ZnVboS6FW6Eh6NdtJgdg8?si=_LQHkfr9Seq8NFjnU1AN9w

• פרופ׳ אדם שנער - פודקאסט "אחד ביום": הוויכוח על עילת הסבירות. עילת הסבירות אומצה במשפט המנהלי בישראל כדרך של בית המשפט להעביר ביקורת על החלטות של הרשות המבצעת. במשך השנים היא התרחבה באופן שנוי במחלוקת - וכעת הקואליציה מנסה לצמצם אותה כחלק מהרפורמה המשפטית, בעוד שהאופוזיציה טוענת שמדובר בצעד מסוכן והרסני. הפעם: מהי עילת הסבירות, כיצד התפתחה והיכן עומד הוויכוח עליה בימים אלה? האזינו

https://www.mako.co.il/news-podcast_n12/one_a_day/Article-dcb8caa3beef881027.htm

• ד״ר זיו בורר - עילת הסבירות באה להבחין בין אמפתיה אנושית לבין נורמות וערכים. גם אם מקרים משפטיים מסוימים מעוררים במי ממחנה הימין סימפתיה כלפי הגורם "הנפגע" מהפסיקה או סלידה מהעותרים, עדיין אין הדברים אומרים שהפסיקה הייתה לא ראויה: תגובה למאמרו של עו"ד זאב לב

https://www.makorrishon.co.il/opinion/639911/

• ד״ר רונית לוין-שנור - תשובה לח"כ רוטמן: נקודות על עילת אי-הסבירות. אין באף אחת מהנקודות שפירט ח"כ שמחה רוטמן כדי ללמד על הצדקה להצעת החוק לביטול עילת אי-הסבירות.

https://www.inn.co.il/news/605597

• נייר העמדה המלא שלנו על עילת אי-הסבירות

• https://www.lawprofsforum.org/post/__pp50

• נייר העמדה שלנו על הליכי החקיקה של עילת אי-הסבירות

https://www.lawprofsforum.org/post/__pp52

• English Summary of Position Paper No 50: The proposal to revoke the standard of reasonableness

https://www.lawprofsforum.org/post/__pp50-e

חובתו המשפטית של צה״ל להגן על הפלסטינים בשטחים - נייר עמדה #51

בנייר עמדה זה אנו עומדים על חובתו המשפטית של צה"ל להגן על הפלסטינים בשטחים. אנו מראים כי:

· התופעות של התקפות אלימות בידי מתנחלים כלפי גופם ורכושם של פלסטינים המתגוררים בשטחים, והימנעותם של כוחות הביטחון מאכיפה נאותה של החוק עליהם, אינה חדשה והיא מוכרת לרשויות ומתועדת לפחות מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. ואולם, מה שאנו עדים לו בעת האחרונה – אירועים כדוגמת הפוגרומים בחווארה, תורמוס עיא ואום ספא – מתגבש לכדי איום חדש לשלטון החוק, ולשמירת הסדר והביטחון בשטחים.

· איום זה נובע משילוב מסוכן בין מסרים הנשמעים מצד גורמים בכירים ביותר בממשלה, התכחשות לחובותיה המשפטיות של המדינה בשטחים, והמהלכים להחלשת המערכות השלטוניות האמונות על שלטון החוק ואכיפת החוק, ובראשן מערכות הייעוץ המשפטי ובית המשפט העליון.

· על כוחות הביטחון מוטלת חובה משפטית לשמור על החוק, הסדר והביטחון בשטחים, ובכלל זאת, החובה להגן על תושביהם של שטחים אלה מפני פגיעה בגופם וברכושם. משמעותה של חובה זו היא, כי על הצבא להיערך כדי למנוע פגיעות גם בתושבים הפלסטינים; לפעול בזמן אמת להפסיק התקפות עליהם ועל רכושם, ובמקרה שאלה התרחשו, לערוך חקירה במטרה לאתר את האחראים לפגיעה ולהעמיד אותם לדין.

· בהתקפות האלימות מבוצעות עבירות פליליות חמורות לפי הדין בישראל ובשטחים, ועלולות לעלות כדי פשעי מלחמה לפי המשפט הבין לאומי. כפי שקבעו ראשי כוחות הביטחון מדובר במעשי טרור, לפי הגדרת מושג זה בחוק המאבק בטרור, תשע״ו-2016.

· בהיעדר הליכי חקירה והעמדה לדין נאותים במדינה, המעורבים באירועים אלה — אזרחים ומפקדי צבא כאחד — עלולים להיחשף להעמדה לדין בפני בית הדין הפלילי הבין לאומי, ובפני בתי משפט במדינות אחרות.

· בהיעדר פעולה נחושה להגנה על ביטחונם של פלסטינים, ולאכיפת החוק על הפורעים בהם, צפוי בית המשפט הבין לאומי לצדק, בפניו תלויה ועומדת בקשת העצרת הכללית של האו״ם לחוות דעת על התנהגותה של ישראל בקיום כיבוש ארוך טווח בשטחים, לדון בהשלכותיה המשפטיות של הימנעות נמשכת זו. השלכות משפטיות אלה עלולות לכלול לא רק קביעות באשר להפרות להן ישראל אחראית אלא אף קביעות באשר לחובות החלות על האו״ם ועל מדינות אחרות כדי להבטיח את מילוי חובותיה הבין לאומיות של ישראל.

מס 51 החובה להגן וההפיכה להפצה

.pdf

הורידו את PDF • 450KB