בנייר עמדה זה אנו מנתחים את הצעת יו״ר ועדת חוקה לבטל את תחולת עילת אי-הסבירות על החלטות הממשלה, השרים ונבחרי ציבור אחרים.
אנו טוענים כי:
· ההצעה המקודמת בימים אלה על ידי יו״ר ועדת חוקה לעניין ביטול עילת אי-הסבירות זהה לזו שהוצגה על ידו לפני שישה חודשים.
· עמדת הפורום היא שהצעה זו פסולה ויש להתנגד נחרצות לחקיקתה. חקיקת ההצעה עלולה לפגוע באופן חמור באיכות פעולות השלטון ובהרחקתן מהסיכונים של שחיתות אישית ומוסדית. היא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, באינטרס הציבורי ובהבטחת אמון הציבור ברשויות השלטון.
· על אף מחלוקות שונות בפסיקה ובספרות האקדמית בעניין יישום עילת אי-הסבירות בידי בית המשפט, אין בהן כדי לבסס את ההצעה לשלול לחלוטין, בחוק, את תחולת העילה על החלטות גופים מסוימים (כגון, ממשלה, שרים, נבחרי ציבור אחרים) באופן גורף וללא כל הבחנה על סוג ההחלטה, וללא הכפפת החלטות אלה לביקורת שיפוטית בעילת אי-הסבירות כמופרכות או שרירותיות. זוהי הצעה קיצונית מאד, ואין אף הצעה או עמדה בספרות או בפסיקה המאמצת מודל דומה.
· ההצעה משחררת את הגופים האמורים מכל כפיפות לביקורת שיפוטית על בסיס עילת אי-הסבירות, גם כאשר החלטותיהם אינן מבטאות קביעת מדיניות רוחבית-ערכית וגם כאשר הן שרירותיות או מופרכות, באופן שלא רק שאינו מקובל אלא אף עומד בניגוד ישיר לעקרון שלטון החוק.
· פיתוח חקיקתי של המשפט המנהלי הישראלי צריך להיעשות באמצעות חקיקה של נורמות החלות על המינהל, לא בקביעת גבולות הסמכות של בית המשפט. דיון מסוג זה צריך להיעשות במנותק מאינטרסים צרים של הממשלה הנוכחית והקואליציה הנוכחית, ולפיכך מועד תחילתו של חוק כזה צריך להיות נדחה, לתקופת כהונתה של הכנסת הבאה, או שעליו להיחקק ברוב גדול במיוחד.
· הכוונה לחוקק את החוק בקולות הקואליציה בלבד, על רקע קיומה של מחלוקת עזה בציבור, ומבלי שנתקיימו הליכים שקולים ומקצועיים לבירור הצורך בחקיקה והאופן בו יש לאסדר את הפעלת שיקול הדעת המינהלי והביקורת השיפוטית עליו, מבססים חשד ממשי כי כל תכליתו היא לפטור את הממשלה הנוכחית מביקורת שיפוטית ולאפשר לה להחליט החלטות המתעלמות מן האינטרס הציבורי ומקדמות אינטרסים צרים.
