בנייר עמדה זה אנו מתייחסים לפגיעה הצפויה בסביבה בעקבות השינויים המשטריים.
אנו מוצאים כי:
· בית המשפט הגן על הציבור ועל הסביבה מפני פעילות מזהמת של תאגידים ומפני פעילות אכיפה לא מספקת של המדינה בפסקי דין רבים ובהם פרשת מיכל האמוניה ופרשת הרחבת בתי הזיקוק לנפט. הרפורמה שמציע שר המשפטים המבקשת להחליש ולצמצם את כוחו של בית המשפט תפגע ביכולת של בית המשפט להגן על הציבור מפני סיכונים סביבתיים.
· בית המשפט פיתח בעשורים האחרונים דוקטרינות סביבתיות מתקדמות ובהן עקרון הזהירות המונעת והעקרון של פיתוח בר קיימא ויישם אותם בשורה ארוכה של פסקי דין שבהם הגן על שטחים פתוחים לטובת הדורות הבאים ומנע חשיפה של הציבור לסיכונים סביבתיים. דוקטרינות אלה עלולות להיפגע כתוצאה מהרפורמה המוצעת בעילת הסבירות.
· לרכיב ברפורמה אשר נוגע לביטול מעמדם העצמאי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה השונים עלולה להיות השלכה קשה על הסביבה הן בכך שהוא יאפשר ביתר קלות למשרדי ממשלה אחרים להתעלם משיקולים סביבתיים והן בכך שהוא יקל על קידומן של פרקטיקות פסולות כגון מינויים פוליטיים שיפגעו בכשירות המקצועית של המשרד להגנת הסביבה.
· ניתוח השוואתי מלמד שבעולם הרחב בתי משפט, ובפרט בתי משפט עליונים, ממלאים תפקיד מפתח בקידום מדיניות אקלים אחראית ובפיקוח על האופן שבו הממשלה מממשת את מדיניות האקלים עליה החליטה. כרסום בעצמאותו של בית המשפט העליון תפגע ביכולת שלו למלא תפקיד דומה בישראל למרות שדווקא כעת הצורך במדיניות אקלים אחראית ברור יותר מאי פעם.
לנימוקי נייר העמדה:
