מדריך למרצים בנושא חופש אקדמי ודמוקרטיה
עודכן: 28 במרץ 2023
עודכן: 28 במרץ 2023
מדריך למרצים בנושא חופש אקדמי ודמוקרטיה
עודכן: 28 במרץ 2023
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מאגד כמאה ועשרים חוקרות וחוקרי משפט מכל המוסדות האקדמיים בארץ, ובהם המומחיות והמומחים המובילים בתחומי המשפט הציבורי. מסמך זה מבטא הסכמה רחבה של הפורום, הנדרשת לפי צורכי השעה, אף אם לרבים מאיתנו עמדות פרטיות שונות.
עמדת מרבית חברי הפורום היא שככלל היקף הביקורת השיפוטית ואופן בחירת השופטים כיום מבטאים הסדר ראוי, שתורם תרומה חשובה להבטחת ההגנה על זכויות האדם ולקידום שלטון החוק. ההסדרים הנוהגים כיום הם תוצאה של הסכמה רחבה. יתר על-כן, עמדת הפורום היא שהתיקונים הנחוצים הם עיגון נרחב יותר של החובה לכבד זכויות אדם, חיזוק הפרדת הרשויות והפסקת משטר הכיבוש בשטחים, שסותר חזיתית את המחויבות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה.
בצד זאת, עמדת הפורום היא שיש להתחשב גם בעמדותיהם של מי שסבורים שראוי לצמצם במידת מה את היקף הביקורת השיפוטית ולהותיר מרחב תמרון רחב יותר לרשויות הפוליטיות. הצורך להתחשב בעמדות אלה נובע מן ההכרה שיש חשיבות ליצירה מחדש של הסכמה רחבה לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית של מדינת ישראל. ההסדר המוצע מבוסס על איזון בין מכלול הרכיבים שלו. שינוי של רכיב מסוים עלול לחייב התאמות ברכיבים אחרים.
ההכרעה בפרטי ההסדר המוצע צריכה להיעשות על-ידי הכנסת, ברוב גדול במיוחד, הכולל הסכמה החוצה את קווי הקואליציה-אופוזיציה. הדיון בפרטי ההסדר המוצע צריך להיות מלווה בהכרזה על הקפאה לתקופה קצובה של הליכי החקיקה בכנסת של כל הצעות החוק הקשורות, במישרין ובעקיפין, לשינויים בתחום המשפט הציבורי, כדי לאפשר דיון יסודי ולחתור להשגת הסכמה רחבה.
עמדת הפורום היא שהגיעה העת לבחון מחדש את האפשרות לכינון חוקה כתובה מלאה, בין השאר על יסוד חוקי היסוד הקיימים וכפי שיתוקנו כמוצע להלן, ואת ההליך שבו יש לעשות כן, בהתאם לרוח ההכרזה על הקמת המדינה, או להעניק מעמד חוקתי להכרזה המהווה את ה״אני מאמין״ המשותף של המדינה. ההצעה המובאת כאן נועדה לסייע בפתרון המשבר שנוצר כעת, כפתרון זמני.
עודכן: 28 במרץ 2023
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות - רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה ובזכויות אדם. בנייר עמדה זה אנו בוחנים את השלכות ההפיכה המשטרית על המשפט הפלילי ורשויות אכיפת החוק.
אנו מוצאים כי:
חקיקה פלילית, גם זו שהתקבלה לפי הפרוצדורות הדרושות לחקיקה, עשויה לפגוע בזכויות באופן בלתי חוקתי הן בהיבטים הקשורים למשפט הפלילי הדיוני, והן למשפט הפלילי המהותי.
ביקורת שיפוטית על חקיקה פלילית היא היבט מרכזי של איזונים ובלמים במשטר הדמוקרטי.
עד היום הכריז בית המשפט העליון כבלתי חוקתיים על שלושה דברי חקיקה הקשורים במשפט הפלילי, בהקשרים פרוצדורליים ועונשיים: שניים הקשורים לביקורת שיפוטית בהליכי מעצר, ואחד הנוגע להפרטת בתי הסוהר. איסורים מהותיים בדין הפלילי לא נפסלו עד היום.
אם יאושרו השינויים המשטריים לפי תוכנית הקואליציה, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על מידת ההגנה על זכויות יסוד של הפרט אל מול כוחה של המדינה בהפעלת המשפט הפלילי, משום שתצטמצם מאד - עד לכדי ביטול - האפשרות לביקורת שיפוטית על חקיקה פלילית. העדר ביקורת שיפוטית על חקיקה עלול לפגוע גם בזכויותיהם של נפגעות ונפגעי עבירה, אם יחוקקו חוקים השוללים את זכויותיהם, כאשר עד היום שימש חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כאמור, כבסיס לפרשנות משפטית אשר הטיבה עם נפגעי עבירות, ביניהם החלשים ביותר בחברה, דוגמת ילדים.
המשמעות תהיה שרוב פוליטי מזדמן יוכל לעשות שימוש לרעה בכלים של המשפט הפלילי ולהוביל לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכויות הפרט. זאת, הן בדרך של קביעת עבירות חדשות או החמרתן, באופן שעשוי לפגוע במיוחד בנשים ובאוכלוסיות חלשות, והן בדרך של יצירת חוקים חדשים (או תיקונם של קיימים) שעשויים לאפשר הפעלת כוחות שיטור ואכיפה פוגעניים, כגון הסמכה לשימוש ברוגלות ובאמצעי מעקב ללא צו שיפוטי, או ענישה דרקונית ללא כל מגבלה.
בדמוקרטיות פופוליסטיות נעשה שימוש לרעה במשפט הפלילי. למשל בהטלת מגבלות על ארגוני החברה האזרחית ובהגבלת חופש הביטוי וביצירת תשתית המעודדת שחיתות.
ביטול עילת הסבירות כביקורת שיפוטית כמו גם העדר עיגון מפורש של הזכות לשוויון עשויים בסבירות גבוהה לחשוף אוכלוסיות חלשות – אסירים, חשודים, נפגעי עבירה ואחרים – לפגיעות קשות ללא כל ריסון.
למקצועיות שיפוטית משקל משמעותי וחשוב בהקשר של המשפט הפלילי. רבות מן ההגנות הפליליות פותחו בפסיקת בתי המשפט.