צעדי הממשלה ה-37 לשינוי המשטר לאור עמדות ועדת ונציה- נייר עמדה #8

תקציר

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות - רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, ולפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה. בנייר עמדה זה בוחנים את צעדי הממשלה ה-37 לאור עמדות ועדת ונציה.

סקירה של דו"חות וחוות דעת הוועדה בנושאים הרלוונטיים לצעדים לשינוי המשטר אותה מקדמת הממשלה בימים אלה מעלה כי הצעדים המוצעים מנוגדים לחלוטין לפרקטיקות הטובות ביותר כפי שמזהה אותן ועדת ונציה. במסמך קצר זה נראה כי בשלב זה, צעדי הממשלה מנוגדים לעמדות ועדת ונציה לפחות בשלושה היבטים: שיטות בחירת השופטים, הפרוצדורה לביצוע שינויים חוקתיים, וכיבוד עקרונות של שלטון החוק. אם ההצעות יעברו, ישראל תעמוד לצד מדינות כגון פולין, הונגריה וטורקיה אשר לגביהן פורסמו בשנים האחרונות חוות דעת שליליות מאד מטעם הוועדה.

נייר עמדה מס׳ 8 ועדת ונציה copy

.pdf

הורידו את PDF • 200KB

הליכי בחירת שופטים ושופטות- נייר עמדה #7

תקציר

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, ולפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה. בנייר עמדה זה אנו מתייחסים להצעות שר המשפטים ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט לשנות את הרכב הוועדה לבחירת ולהדחת שופטים. לאור ניתוח מקיף של ההצעות אנו סבורים כי:

• ההצעות מבקשות לשנות באופן קיצוני את הליך בחירת השופטים והשופטות בישראל בכל הערכאות הדיוניות ובבית המשפט העליון. הן מעניקות לממשלה שליטה מלאה במינוי, קידום והליך הדחת השופטים והשופטות בכל הערכאות הדיוניות, לרבות בית המשפט העליון. הצעות השר ויו"ר הוועדה גוזרות כליה על תפקיד הרשות השופטת בישראל, כפי שהיא עוצבה מקום המדינה ועד היום. בתי משפט נדרשים לפתור סכסוכים בהגינות וללא משוא פנים, לפרש את הדין במקצועיות וללא מורא ולהחיל ביקורת שיפוטית מנהלית וחוקתית על רשויות השלטון. כדי לבצע את התפקידים הללו השופטות והשופטים חייבים להיות מקצועיים, עצמאיים ובלתי תלויים. החלפת עצמאות שיפוטית ואי תלות במנגנון המקנה עליונות לממשלה בהליכי מינוי, קידום והדחת השופטים תהפוך את בית המשפט לבית משפט שבוי בידי הממשלה הנבחרת ותרוקן מתוכן את הפרדת הרשויות בישראל.

• השליטה של הקואליציה בהליך מינוי, קידום והדחת השופטות והשופטים תפגע בעצמאות הרשות השופטת ותפגע קשות ביכולת הרשות השופטת למלא את תפקידיה. שופטים הפועלים תחת חשש שלא יקודמו או אפילו יודחו, אם לא יפעלו בהתאם לאינטרס הממשלה הנבחרת, הם שופטים תלויים. ספק אם שופטים תלויים יכולים למלא את תפקידם. אף אם יפעלו בהתאם למרותו של הדין ויחתרו למימוש הצדק, אמון הציבור בהם יאבד.

• מתן כוח ההחלטה בידי נבחרי ציבור פוליטיים שאין להם ההכשרה המקצועית והנסיון לבחון את איכותם המקצועית של המועמדים עלול לפגוע באיכות השופטים הנבחרים או למנוע את בחירתם או קידומם של מועמדים ראויים לתפקיד.

• ללא רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה שהציבור יכול לתת בה אמון ייפגעו שלטון החוק, הכלכלה הישראלית, הביטחון האישי וזכויות האדם.

• ללא רשות שופטת עצמאית וללא יועצים משפטיים עצמאיים ירוכז כל הכוח השלטוני בידי הממשלה. במצב דברים כזה עלולה הממשלה לפעול כדי לבצר את כוחה ולמנוע תחרות הוגנת ותחלופה שלטונית. הסיכון של ביצור השלטון בידי הרוב הנבחר יהפוך כמעט ודאי. כמו כן, במצב זה לא יהיה כל חסם משמעותי למדיניות ממשלתית שמיועדת רק לטובת הציבורים שבחרו בה תוך רמיסת זכויותיהם של ציבורים אחרים (בעיית עריצות הרב), או לפעול לטובת קבוצות מיעוט – קבוצות אינטרס מאורגנות היטב או קבוצות סקטוריאליות שיפעילו לחצים על נבחרי הציבור לפעול לרווחתן (בעיית עריצות המיעוט). במצב דברים כזה ישראל לא תוכל להיחשב עוד דמוקרטיה, מכיוון שלא תהיה בה עצמאות שיפוטית, ובלעדיה עלולה החברה הישראלית לחוות התדרדרות קשה בכל תחומי החיים החברתיים והכלכליים. בעולם שייווצר לאחר התיקון המוצע השררה השלטונית תשרה על השופטים ובעטיה – מי ישורנו.

• מדברי ההסבר של טיוטת תזכיר חוק -יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט), שפורסמה לפני מספר שבועות בידי שר המשפטים עולה כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים נועד לאפשר ביטוי רחב יותר לערכי הציבור לנוכח עיסוקו של בית המשפט בנושאים בעלי אופי ציבורי-פוליטי. שיקול זה רלוונטי במיוחד למקרים שבהם בית המשפט העליון מכריע בסוגיות ערכיות במישור הציבורי. אולם, הצעות השר ויו"ר הוועדה אינן מוגבלות רק לבית המשפט העליון בהכרעותיו החוקתיות אלא נוגעות להליכי מינוי, קידום והדחה של שופטים בכל הערכאות. לא זו אף זו, ההליך המוצע לא תורם לגיוון או לשיקוף החברה הישראלית. נהפוך הוא, ההליך המוצע חותר תחת תכלית החוקה בחברה דמוקרטית, כמי שנועדה לכבול את הרוב המזדמן משימוש בכוחו בניגוד לערכי היסוד המוסכמים של החברה. אילו רצו השר ויו"ר הוועדה לתרום לשיקוף החברה הישראלית ותפיסות העומק הערכיות המקובלות בקהלים השונים המרכיבים אותה בהכרעות שיפוטיות חוקתיות, הם היו מציעים לשלב בוועדה נציגים מקבוצות שונות בחברה הישראלית ופועלים לכינון מנגנון קבלת החלטות המבוסס על הסכמה רחבה, כזה המביא לידי ביטוי את מגוון ערכי העומק של החברה. אולם לא כך היא. הצעתם מתמקדת אך בהעצמת כוחה של הממשלה ובביצורו ביחס לבתי המשפט בכל הערכאות.

• המציעים שואבים השראה ממעורבות נציגים פוליטיים בהליכי מינוי, קידום והדחה של שופטים במדינות אחרות. אולם, מעורבות פוליטית כזו, ככל שהיא קיימת, נוגעת לבתי משפט שעוסקים באופן ייחודי בסוגיות חוקתיות ופעולתם נפרדת ממערכת בתי המשפט המקצועיים. בישראל אין הפרדה כזו בין בית המשפט לחוקה למערכת בתי המשפט הכללית. בית המשפט העליון פועל כערכאת ערעור בעניינים אזרחיים, פליליים, מנהליים וגם, במיעוט המקרים, בסוגיות חוקתיות. בתי המשפט של הערכאות הנמוכות בוודאי שאינם עוסקים בסוגיות ציבוריות כעיסוק מרכזי. משכך, ההשוואה למודל בחירת השופטים במדינות אחרות מטעה ובמרבית המקרים לא רלוונטי. יתירה מכך, התקת ההיגיון המעצב את בתי המשפט החוקתיים בעולם והחלתו על כל מערכת בתי המשפט בישראל לא תביא לתיקון או לשיפור מערכת המשפט. היא תביא לריסוקה.

הדיון בסוגיית מינוי השופטים במנותק ממכלול השינויים שמתכננת הממשלה עלול לטשטש את המשמעות הכוללת של השינויים ביחד, שכן השלם גרוע מסכום חלקיו. הצעות השר ויו"ר הוועדה ביחס למינוי שופטים כוללות גם צמצום ניכר בסמכות הביקורת השיפוטית החוקתית של בית המשפט העליון, ביטול עילת הסבירות, ופסקת התגברות ברוב חברי הכנסת. הללו מחזקים, מבצרים ומעצימים את כוחה של הממשלה על חשבון הרשויות האחרות מבלי שהם מלווים במנגנוני איזון להגבלה וריסון של השלטון הנבחר. זו אינה רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל, זהו מהלך שיביא לביטולה.

נייר עמדה הליכי מינוי שופטים סופי copy

.pdf

הורידו את PDF • 531KB

ביטול עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית- נייר עמדה #6

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, ולפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה. בנייר עמדה זה אנו מתייחסים להצעה לבטל את עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית. לאור ניתוח מקיף של ההצעה אנו סבורים כי:

• ההצעה לבטל את עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות השלטון, תביא לפגיעה קשה בחלשים ביותר בחברה הישראלית, שאין בידם כלים להתגונן מפני הכוח השלטוני, ובית המשפט הוא מפלטם היחיד.

• עילת הסבירות היא כלי משפטי הכרחי, המאפשר לתקן ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות של השלטון מול כל אדם ואישה הנתונים למרותו.

• סבירות משמעה מתן משקל ראוי לערכי היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל ובכלל זה צדק, שוויון ומנהל תקין, תוך איזון הולם בינם לבין שיקולים רלוונטיים אחרים.

• לאורך השנים, השימוש בעילת הסבירות על ידי בית המשפט היה זהיר ומצומצם, והעילה הופעלה רק במקרים שבהם ההחלטה המנהלית לקתה במובהק בשיקול דעת פסול באופן קיצוני.

• בהיעדר מדד של סבירות להערכת המעשה המנהלי, לא תהיה הגנה לפרט מפני פעולה של הרשות, שאולי נעשתה בסמכות פורמלית, אך מתעלמת בצורה קיצונית מזכויות הפרט ומהאינטרסים של כלל הציבור בישראל.

• ביטול עילת הסבירות עלול לשנות את פניה של הביקורת השיפוטית על המינהל, ביקורת שהיא חיונית למניעה של ניצול לרעה של כוח שלטוני והגנה על כל אחד ואחת מפני החלטות שרירותיות של השלטון.

נייר עמדה סבירות להפצה

.pdf

הורידו את PDF • 258KB