top of page
  • Twitter
  • Youtube

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

תקציר: שופטי בית-המשפט העליון פסקו כמעט פה אחד, 13 שופטות ושופטים מתוך 15, כי הכנסת אינה רשאית לחוקק חוקי-יסוד שסותרים את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולבית המשפט הסמכות והחובה לפסוק בעניין.

הפורום סבור שזוהי הכרעה ראויה, שנחוצה לשם הגנה על הדמוקרטיה הישראלית, בהיעדר מנגנוני איזון וביקורת ממשיים על חקיקת הכנסת. מהכרעה זו ניתן ללמוד כי הכנסת אינה רשאית לחוקק תיקונים כמו אלה שקידמה הממשלה, ובכלל זה השתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים והגבלה ניכרת של הסמכות לביקורת שיפוטית.

רוב מכריע של לפחות 11 מבין 15 השופטות והשופטים קבע כי אין להכיר בתוקפה של שלילה גורפת של עילת הסבירות. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של עילת הסבירות ואת חשיבותה של ביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת ועל החלטות הממשלה ושריה. עילת הסבירות מגינה על כלל החברה הישראלית מפני שחיתות ושרירותיות והיא הכרחית לשם קיום ביקורת שיפוטית ראויה.



ביום 7 באוקטובר 2023 ביצע ארגון החמאס מתקפת טרור רצחנית נגד ישראל. במהלך המתקפה חדרו מאות מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל, רצחו למעלה מ-1,200 אנשים, חטפו כ-240, ופצעו אלפים. בעקבות האירועים הללו מדינת ישראל פתחה בלחימה נגד החמאס. במקביל, הממשלה הכריזה על מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951. ב-5 בנובמבר 2023 משרד הפנים פרסם תזכיר חוק לביטול אזרחות או תושבות בגין מעשה שנעשה בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2023. הצעת החוק שמובאת בתזכיר נועדה להסמיך לראשונה את שר הפנים, להבדיל מבית המשפט, לבטל את האזרחות הישראלית או תושבות הקבע בישראל של אדם שהורשע בעבירה של ביצוע מעשה טרור, הסתה לטרור, או הבעת הזדהות עם ארגון טרור.

במסמך זה פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מציג את עמדתו לפיה הצעת החוק כוללת פגמים חוקתיים חמורים. היא גם אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה של מדינת ישראל לפי הדין הבינלאומי. לנוכח זאת, יש להימנע מלחוקק את הצעת החוק.

חלק 1 מציג את הדין הקיים כיום בנושא שלילת אזרחות עקב הפרת אמונים למדינה. חלק 2 מציג את הצעת החוק ומסביר את השינויים המרכזיים שהיא מכניסה בדין הקיים. חלק 3 מצביע על הפגמים החוקתיים שנפלו בהצעת החוק, וחלק 4 מצביע על החשש שאימוץ ההצעה יוביל להפרת חובותיה של מדינת ישראל לפי הדין הבינלאומי. המסמך מתמקד בהוראות של הצעת החוק שנוגעות לביטול אזרחות, ואינו עוסק בהוראות שעניינן שלילת תושבות קבע, שראויות לדיון נפרד.


בנייר עמדה זה אנו בוחנים את שאלת בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. אנו מראים כי:

· החל משנת 1992, ולמעט בממשלת החלופים, הכנסת בחרה נציג מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים.

· דרך פעולה זו משרתת עקרונות דמוקרטיים חשובים, ובהם שמירה על אמון הציבור בשופטים, שמירה על אי-תלות השפיטה, מקצועיותה, אחריותיות ומגוון נקודות המבט שהיא משקפת.

· נכון לכתיבת שורות אלו, ובנסיבות שנדונו בפסיקה, נוהג זה אינו נאכף על ידי בית המשפט באמצעות ביקורת שיפוטית כלפי הכנסת, ולפיכך האחריות נותרת על כתפיה של הכנסת, ובאופן ספציפי, על כתפיו של הרוב בכנסת, שלא לעשות שימוש לרעה בכוחו.

· עם זאת, בית המשפט שב והדגיש את החשיבות של כיבוד נוהג זה, המבטא עקרונות יסוד חוקתיים. לדעתנו, לא מן הנמנע שהנסיבות החריגות הנצבות בפנינו – ניסיון לשינוי משטרי אשר כולל מתן כוח חריג בידי הקואליציה בהליך מינוי השופטים, ובאופן שעלול להוביל לפוליטיזציה של השפיטה – יחייבו עיון מחדש בגישה השיפוטית שמותירה עניין זה בידי הכנסת, היה וזו תחליט לסטות מהנוהג. יש לקוות כי הרוב בכנסת אכן יממש אחריותו ויבחר בנציג אופוזיציה, כך ששאלה זו תוותר תיאורטית.

· על מנת למנוע מצב שבו נבחר ח"כ שמבחינה טכנית הוא חבר האופוזיציה, אך מבחינה מהותית משתייך לגוש שבשלטון – כפי שארע עד כה בשתי כנסות תחת ממשלות נתניהו – על הכנסת להבטיח ייצוג אפקטיבי של האופוזיציה. זאת, באמצעות בחירת הנציג על ידי חברי האופוזיציה, או על ידי כלל חברי הכנסת אך בהסכמת חברי האופוזיציה. כן יש להבטיח ייצוג הולם בוועדה למיעוט הערבי בדומה להבטחת הייצוג המגדרי אשר מעוגן כיום בחקיקה. לדעתנו, גם נקודת המבט של הפריפריה החברתית בישראל צריכה להישמע בוועדה. קידום הצעות ברוח זו יוכל לסייע להגן על מערכת האיזונים והבלמים החיוניות לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.







bottom of page