top of page
  • Twitter
  • Youtube

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

ביום 7 באוקטובר 2023 ביצע ארגון החמאס מתקפת טרור רצחנית נגד ישראל. במהלך המתקפה חדרו מאות מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל, רצחו למעלה מ-1,200 אנשים, חטפו כ-240, ופצעו אלפים. בעקבות האירועים הללו מדינת ישראל פתחה בלחימה נגד החמאס. במקביל, הממשלה הכריזה על מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951. ב-5 בנובמבר 2023 משרד הפנים פרסם תזכיר חוק לביטול אזרחות או תושבות בגין מעשה שנעשה בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2023. הצעת החוק שמובאת בתזכיר נועדה להסמיך לראשונה את שר הפנים, להבדיל מבית המשפט, לבטל את האזרחות הישראלית או תושבות הקבע בישראל של אדם שהורשע בעבירה של ביצוע מעשה טרור, הסתה לטרור, או הבעת הזדהות עם ארגון טרור.

במסמך זה פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מציג את עמדתו לפיה הצעת החוק כוללת פגמים חוקתיים חמורים. היא גם אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה של מדינת ישראל לפי הדין הבינלאומי. לנוכח זאת, יש להימנע מלחוקק את הצעת החוק.

חלק 1 מציג את הדין הקיים כיום בנושא שלילת אזרחות עקב הפרת אמונים למדינה. חלק 2 מציג את הצעת החוק ומסביר את השינויים המרכזיים שהיא מכניסה בדין הקיים. חלק 3 מצביע על הפגמים החוקתיים שנפלו בהצעת החוק, וחלק 4 מצביע על החשש שאימוץ ההצעה יוביל להפרת חובותיה של מדינת ישראל לפי הדין הבינלאומי. המסמך מתמקד בהוראות של הצעת החוק שנוגעות לביטול אזרחות, ואינו עוסק בהוראות שעניינן שלילת תושבות קבע, שראויות לדיון נפרד.


בנייר עמדה זה אנו עומדים על חובתו המשפטית של צה"ל להגן על הפלסטינים בשטחים. אנו מראים כי:

· התופעות של התקפות אלימות בידי מתנחלים כלפי גופם ורכושם של פלסטינים המתגוררים בשטחים, והימנעותם של כוחות הביטחון מאכיפה נאותה של החוק עליהם, אינה חדשה והיא מוכרת לרשויות ומתועדת לפחות מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. ואולם, מה שאנו עדים לו בעת האחרונה – אירועים כדוגמת הפוגרומים בחווארה, תורמוס עיא ואום ספא – מתגבש לכדי איום חדש לשלטון החוק, ולשמירת הסדר והביטחון בשטחים.

· איום זה נובע משילוב מסוכן בין מסרים הנשמעים מצד גורמים בכירים ביותר בממשלה, התכחשות לחובותיה המשפטיות של המדינה בשטחים, והמהלכים להחלשת המערכות השלטוניות האמונות על שלטון החוק ואכיפת החוק, ובראשן מערכות הייעוץ המשפטי ובית המשפט העליון.

· על כוחות הביטחון מוטלת חובה משפטית לשמור על החוק, הסדר והביטחון בשטחים, ובכלל זאת, החובה להגן על תושביהם של שטחים אלה מפני פגיעה בגופם וברכושם. משמעותה של חובה זו היא, כי על הצבא להיערך כדי למנוע פגיעות גם בתושבים הפלסטינים; לפעול בזמן אמת להפסיק התקפות עליהם ועל רכושם, ובמקרה שאלה התרחשו, לערוך חקירה במטרה לאתר את האחראים לפגיעה ולהעמיד אותם לדין.

· בהתקפות האלימות מבוצעות עבירות פליליות חמורות לפי הדין בישראל ובשטחים, ועלולות לעלות כדי פשעי מלחמה לפי המשפט הבין לאומי. כפי שקבעו ראשי כוחות הביטחון מדובר במעשי טרור, לפי הגדרת מושג זה בחוק המאבק בטרור, תשע״ו-2016.

· בהיעדר הליכי חקירה והעמדה לדין נאותים במדינה, המעורבים באירועים אלה — אזרחים ומפקדי צבא כאחד — עלולים להיחשף להעמדה לדין בפני בית הדין הפלילי הבין לאומי, ובפני בתי משפט במדינות אחרות.

· בהיעדר פעולה נחושה להגנה על ביטחונם של פלסטינים, ולאכיפת החוק על הפורעים בהם, צפוי בית המשפט הבין לאומי לצדק, בפניו תלויה ועומדת בקשת העצרת הכללית של האו״ם לחוות דעת על התנהגותה של ישראל בקיום כיבוש ארוך טווח בשטחים, לדון בהשלכותיה המשפטיות של הימנעות נמשכת זו. השלכות משפטיות אלה עלולות לכלול לא רק קביעות באשר להפרות להן ישראל אחראית אלא אף קביעות באשר לחובות החלות על האו״ם ועל מדינות אחרות כדי להבטיח את מילוי חובותיה הבין לאומיות של ישראל.



בנייר עמדה זה אנו מתייחסים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ג-2023 (יוזם ח"כ אריאל קלנר).


אנו מראים כי:

· על אף שבלחץ מדינות זרות הוסרה ברגע האחרון הצעת החוק להצבעה משולחנה של ועדת השרים לחקיקה, הסרה זו הינה לעת עתה בלבד, והסיכון להשבתה תלוי ועומד ודיון בה עתיד להתקיים.

· הצעת החוק מציבה סיכון של ממש לדמוקרטיה הישראלית ועל כן מתחייבת התייחסות מפורטת אליה.





bottom of page