פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות – רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים-מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה, ולפגיעה בזכויות האדם. בנייר עמדה זה, ועל רקע הכוונה האמורה והשלכותיה, אנו מתייחסים לפגיעה הצפויה בזכויותיהם.ן של להט״בים.ות, כפי שזו באה לידי ביטוי בהרכב הממשלה ובמינוייה, בהסכמים הקואליציוניים, בהצעות חוק שהוגשו על ידי חברי קואליציה, ובפעולות והצהרות הממשלה וחבריה. מסקנת נייר העמדה היא שמכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, עלולים לפגוע פגיעה אנושה בזכויותיהם.ן של כלל הלהט"בים.ות ובני משפחותיהם.ן בישראל, בעלי פוטנציאל ממשי לפגוע בזכויותיהם.ן של ישראלים.ות הטרוסקסואלים.ות, ועלולים להסיג את מצב זכויות הקהילה הלהט״בית בצורה חמורה ביותר.

ההצעה החדשה של הקואליציה היא תכנית להשתלטות של הקואליציה על בית המשפט באמצעות מינוי הנשיא הבא ושני שופטי עליון מטעמה. זו לא פשרה וגם לא ריכוך. ההשתלטות תחסל את עצמאותו של בית המשפט ותהפוך אותו לבית משפט שבוי.

כמה מהתומכים בשינויים המשטריים שמקדמת הקואליציה טענו כי יש דמיון בין ההסדר המקודם על ידם לבין משפט השוויצרי בסוגיות של ביקורת שיפוטית על חוקים ובנוגע להליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון. טענות אלה הוצגו באופן שגוי ומטעה. בתגובה לטענות אלה נכתב נייר עמדה קצר זה על ידי שתי מומחיות מובילות למשפט ציבורי-שוויצרי – פרופ' Astrid Epiney, נשיאת אוניברסיטת פריבורג (בשוויץ), שהיא מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי, למשפט אירופי, ולמשפט הבינלאומי, ופרופ' Eva Maria Belser, מאוניברסיטת פריבורג, אף היא מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי. בנייר העמדה מסבירות המומחיות השוויצריות את שיטת המשפט השוויצרית ככל שהדבר נוגע לשתי הסוגיות האמורות (ביקורת שיפוטית על חוקים והליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון), ומגיעות למסקנה כי ההשוואות לשוויץ שנעשות על-ידי תומכי "הרפורמה", "מובאות ללא הצגת ההקשר הנחוץ של המשטר המשפטי והחוקתי השוויצרי כמכלול, ושל הפרקטיקה שלו״. כאשר הקשר זה נלקח בחשבון, קובעות המומחיות, ההשוואות בין מרכיבי המשטר השוויצרי לבין הרפורמה המתוכננת בישראל ״מאבדות את כוח השכנוע שלהן״.

נייר העמדה, המובא בהמשך בנוסחו המלא, תורגם על ידי פורום המרצות והמרצים למשפטים למען דמוקרטיה.

בנייר עמדה זה אנו בוחנים את נושא בתי הדין הרבניים בעקבות השינויים המשטריים.

אנו מוצאים כי:

· בתי הדין הרבניים סובלים מרבים מהתחלואים שהשינויים המשטריים שמקדמת הקואליציה מבקשים לתקן לכאורה במערכת המשפט האזרחית.

· נוכח חולאים אלה, היו צריכים בתי הדין הרבניים להיות במוקד התוכנית לשיפור הליכי השפיטה בישראל. אך לא רק שאין הקואליציה מתכוונת לעשות כן, אלא שהיא אף מתכננת להרחיב את סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים, להסמיך את בית הדין הרבני כבורר בעניינים אזרחיים ולהחיל על עניינים אלו את הדין הדתי, ואף להחיל את סמכות השיפוט של בית הדין הרבני גם על מתדיינים לא יהודים, כל עוד לפחות אחד הצדדים הוא יהודי.

· מסקנת נייר העמדה היא שלאור בעיות ה"משילות" המשמעותיות בבתי הדין הרבניים המפורטות בנייר עמדה זה, מצד אחד, והיעדרם של בתי הדין מתוכנית הקואליציה, מצד אחר, יש להטיל ספק בכנות כוונותיהם של יוזמי המהלכים לתקן את התחלואים הנטענים של המערכת המשפטית האזרחית.

נייר עמדה זה מבהיר את היחס המורכב בין הערך הדמוקרטי של ״שלטון העם״ לבין ההצדקות והגבולות על העיקרון לפיו הכרעת הרוב מחייבת את הציבור כולו, כולל את המיעוט.

בנייר עמדה זה אנו מנתחים את רפורמת הליכי מינוי שופטים באירלנד.

אנו מראים כי:

· אירלנד תאשר בקרוב רפורמה מקיפה בשיטת מינוי השופטים שלה. לפי השיטה הקיימת באירלנד כיום,  ועדה המורכבת משופטים, יועץ משפטי לממשלה, עורכי דין, ונציגי ציבור, מעבירה המלצותיה לממשלה, וזו בוחרת את השופטים. בדרך כלל, הממשלה מאמצת את המלצות הוועדה, אולם היא איננה מחויבת לעשות כן.

· לפי החוק החדש המצוי בהליכי חקיקה באירלנד, ישונה הרכב הוועדה, והיא תמנה ארבעה שופטים, ארבעה נציגי ציבור, והיועץ המשפטי לממשלה, שלא יקבל זכות הצבעה.

· נציגי הציבור ייבחרו על-ידי שר המשפטים, אולם הוא יהיה חייב לבחור מועמד עליו המליץ גוף לא פוליטי בתוך שירות המדינה האירי.

· הוועדה החדשה תמליץ לממשלה על מועמדים לשפיטה, אולם בניגוד לוועדה הקיימת כיום, המלצותיה יהיו מחייבות. עבור כל משרת שיפוט, הוועדה תעביר עד שלושה מומלצים, כאשר הממשלה חייבת לבחור באחד מבין המומלצים. לא ניתן יהיה למנות שופט שלא קיבל את המלצת הוועדה.

· בניגוד להצעת החוק של לוין/רוטמן, אירלנד בוחרת לאמץ מודל הפוך, המסתייג לחלוטין מפוליטיזיציה של השופטים, לטובת מודל מקצועי המנותק מכל זיקה פוליטית.

בנייר עמדה זה אנו בוחנים את מעמד הזכות החוקתית לפרטיות בצל ההפיכה המשטרית. 

אנו סבורים כי: 

· המגבלות המתוכננות על ביקורת חוקתית ככלל – יפגעו בזכות לפרטיות באופן קשה. התוצאה עלולה להיות שרירות שלטונית שתפגע בחירות יסודית במשטר הדמוקרטי.

· עיקר החשש, אם כן, הוא מסתימת הגולל על ביקורת שיפוטיות על חוקתיות של פעולות המדינה וחוקי הכנסת, וכן על מקרים שבהם המדינה תהיה צד להליך משפטי בו סוגיית הפרטיות תעלה, כגון ביחסי עבודה.

עושים סדר במתווים והקווים האדומים של דמוקרטיה. פורום המרצים והמרצות למשפטים עושה סדר במתווים השונים. מסמך קצר זה מתאר את המצב המשפט המשפטי הקיים בישראל, את השינויים שרפורמת לוין-רוטמן מבקשת להטמיע, משווה בינם ובין ההצעה של אלבשן-פרידמן, ומבהיר מה הם הקווים האדומים עליהם אסור להתפשר בדמוקרטיה.

בנייר עמדה זה אנו בוחנים שיקולים ועקרונות בנוגע לשירות הציבורי בעת משבר חוקתי.

אנו סבורים כי:

· במצב של משבר חוקתי שתי רשויות שלטון שונות טוענות כי בסמכותן לקבוע הסדרי יסוד במדינה. במצב זה משרתי ציבור אינם יודעים למי לציית.

· ההחלטה למי לציית נגזרת בראייתנו בנסיבות הללו משני סוגים של שיקולים: האחד, הערכה מיהו הגורם המוסמך לקבוע מהו הדין; והשני, החובה להעניק שירות שווה ומיטבי לאזרחי המדינה.

· אופן הפעולה של משרתי ציבור בנסיבות של משבר חוקתי נגזר בין היתר מהשאלה האם הפעולה שלהם משליכה ישירות על כללי המשחק הדמוקרטי או לא, המוסד בו הם פועלים, דרגתם בתוך המוסד ודרכי הפעולה הזמינות להם. נוכח מאפייני הפעולה של הממשלה בתחום החוקתי, ככלל על משרתי ציבור להשמע להוראות היועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ במקרים בהם פסיקותיו נוגעות לפעולותיהם, אך קביעה זו עשויה להשתנות ככל שישתנו התנאים הקיימים ובראשם עצמאות הייעוץ המשפטי ובג"ץ.

 ביום 7.3.2023, הופץ מסמך המכונה ״מתווה פשרה״ שהוא יוזמה של ח"כ שמחה רוטמן, כפי שהבהיר הבוקר אחד החתומים על המסמך, גיורא איילנד, בראיון אצל ניב רסקין. 

המדובר ב״אותה הגברת בשינוי אדרת״. ״מתווה״ זה אינו פשרה, אלא בעיקרו זהה לתכנית הקואליציה, ולכן לא פלא שגורמים בקואליציה הביעו תמיכה בו.

עמדת הפורום בו חברים מעל 120 מרצים למשפטים ולמשפט ציבורי בפרט, היא כי מסמך אלבשן/פרידמן אינו מסמך "פשרה״. בנקודות החשובות והליבתיות הוא מקבל את עיקר השינויים המשטריים המוצעים בהצעות לוין/רוטמן. כך לגבי בחירת שופטים, כך לגבי ביקורת שיפוטית, כך לגבי פסקת התגברות, כך לגבי עילת הסבירות, וכך לגבי מעמדו של הייעוץ המשפטי. ויתורים בנקודות אלו יוצרים את התשתית לפגיעה בזכויות אדם, לפגיעה בעצמאות השיפוטית ולפוליטיזציה מפלגתית של הרשות השופטת ולפגיעה אנושה באופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית. לפיכך, עמדת הפורום היא שאין מקום לאמץ מסמך זה כתשתית ל"פשרה״,  בין אם כמכלול ובין אם רכיבים ספציפיים מתוכו. 8.3.2023, שעה 12:49. 

תשובות מטעם פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה לשאלות שהציגו תומכי ההפיכה המשטרית. להרחבה, ראו ניירות העמדה המפורטים שלנו.

בנייר עמדה זה אנו בוחנים את משמעות הסכם העברת המינהל האזרחי לידי השר במשרד הבטחון.

אנו מוצאים כי:

· על פי הסכם חלוקת סמכויות מיום 23.2.2023 בין שר הבטחון לשר הנוסף במשרד הבטחון, הועברו רוב סמכויות המינהל האזרחי, שהוא הגוף האחראי מטעם צה"ל על ניהול ההיבטים האזרחיים הכרוכים בממשל הצבאי בגדה המערבית, לשר הנוסף, ח״כ בצלאל סמוטריץ׳.

· העברת האחריות והניהול של השטח לידיים אזרחיות (שר במשרד הביטחון, אף אם בתיאום עם שר הביטחון ובכפוף לאישור ראש הממשלה) היא הכפפה מפורשת ופומבית של ניהול השטח לשיקולים לאומיים וחברתיים של המדינה, בניגוד מוחלט למשפט הבינלאומי.

· ההסכם הוא צעד גלוי ורשמי שמעניק תוקף לטענות על כך שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, אשר אסורה במשפט הבינלאומי.

עיקרי המתווה המוצע:

- עיקר המצב הקיים היום הוא ראוי. עם זאת, יש חשיבות ליצירת הסכמה רחבה לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית הישראלית, ובכלל זה קביעת האיזון הראוי בין רשויות השלטון. צמצום היקף הביקורת השיפוטית מצדיקה את העצמתה של הכנסת, ולא של הממשלה, והכרעה בפרטי ההסדר צריכה להיעשות ע"י הכנסת ברוב גדול במיוחד, הכולל חברי אופוזיציה. מכל מקום, שינוי כזה מחייב הקפאה של הליכי החקיקה ע"מ לאפשר דיון והסכמה רחבה.

- הגיעה העת לבחון מחדש כינון חוקה מלאה על יסוד חוקי היסוד הקיימים ובהתאם לרוח ההכרזה על הקמת המדינה. עם זאת, המתווה מתייחס לפתרון זמני לשם מענה למשבר הנוכחי.

- הוועדה לבחירת שופטים: הוועדה תבטיח ייצוג לבית המשפט, לממשלה, לכנסת ולציבור. יובטח ייצוג לנשים ולציבור הערבי. בחירת שופטים תדרוש הסכמה רחבה של 8 מתוך 11 חברי הוועדה, לרבות שר.ת המשפטים ונשיא.ת בית המשפט העליון.

- מוצע לקבוע כי נשיא.ת העליון תבחר ע"פ סניוריטי.

- יש לחוקק חוק יסוד: החקיקה הקובע מגבלות פרוצדורליות ומהותיות, ברוח עקרונות היסוד שבהכרזה על הקמת המדינה, על חקיקת ותיקון חוקי יסוד.

- יש לעגן את סמכות בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה לאור חוקי היסוד.

- יש לעגן את הזכות לשוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהקים וועדה לקידום חוק יסוד: זכויות במשפט וחוק יסוד: זכויות חברתיות.

- יש לעגן בחוק יסוד זכויות קיבוציות לציבור הערבי.

- יש לעגן בחוק יסוד את עצמאותם של היועמ"שים ואת המעמד המחייב של חוות דעתם.

מדריך למרצים בנושא חופש אקדמי ודמוקרטיה

בנייר עמדה זה אנו מתייחסים להשפעת השינויים המוצעים על החופש האקדמי. כמו כן, אנו מצרפים מדריך מעשי למרצה הבוחן סיטואציות המעלות שאלות אתיות הנוגעות לגבולות החירות האקדמית.

אנו מוצאים כי:

· אנו סבורים כי האיומים הקיימים על החופש האקדמי בישראל ילכו ויתעצמו ככל שיאושרו השינויים המשטריים שעל הפרק.

· ללא רשות שופטת עצמאית וחזקה יהיו המרצים חשופים לגחמות של הפוליטיקה הישראלית ושיקולים של מצוינות מחקרית ייסוגו בפני שיקולים פוליטיים. הן המחקר והן ההוראה במוסדות האקדמיים בישראל יפגעו בעקבות זאת באופן מהותי.

· קיים חשש ממשי כי השינויים המשטריים המוצעים יסכנו את ההישגים האקדמיים המרשימים שהושגו בישראל. הם מאיימים על החירות של המרצים לחקור וללמד, אשר מהווה אבן יסוד לקיומו של מדע איכותי, שיח חופשי ותרבות דמוקרטית בהשכלה הגבוהה.

· יש לראות באיום על תכליות האקדמיה וערכיה כתחום הראוי להגנה רחבה של החופש האקדמי הנתון למרצים העוסקים בכל תחום שהוא.