בנייר עמדה זה אנו מתייחסים למשא ומתן המתנהל בימים אלה בבית הנשיא בין הקואליציה לחלק מנציגי האופוזיציה.
אנו סבורים כי:
· קיום משא ומתן ללא שעוגנה עצירת החקיקה באופן מחייב מאפשר לממשלה להוסיף ולקדם חקיקה ככל שתחפוץ – ולכך אין להסכים. יש בכך כדי לפגוע בסימטריות של המשא ומתן שצריך להתנהל ללא כל איום.
· קיום משא ומתן בין חברי הכנסת ללא שקיפות, ללא ייצוגיות הולמת למגוון הקולות באופוזיציה ובפרט לציבור הערבי, ומבלי שסדר היום, תוכנית העבודה, ומגבלות הדיון ידועות ברבים – איננו ראוי.
· הליך ניסוח חוקתי אינו יכול להתנהל כמשא ומתן פרלמנטרי רגיל וכמקח כוחני בין קבוצות רוב ומיעוט. עליו לשקף שאיפה משותפת של משתתפים המייצגים את הציבור בכללותו להשגת הסדר חוקתי מאוזן והראוי ביותר עבור הכלל, וביחס למכלול הנושאים שעל הפרק. לאור תכליותיו הייחודיות של הליך גיבוש הסכמות חוקתיות, עליו להתבצע בהתאם לכללי דיון ייחודיים, שאף אחד מהם אינו מתקיים במשא ומתן המתנהל כיום: ייצוגיות, שקיפות ופומביות, שיתוף הציבור, משא ומתן סימטרי, כוללניות וגיבושה של הסכמה רחבה.
· אנו מפרטים בהרחבה במסמך זה את עמדותינו בנוגע לקווים האדומים ההכרחיים בעת עיצוב הסדרים חוקתיים.
נייר העמדה המלא מצורף כאן.
![](https://static.wixstatic.com/media/a3e4e4_4903e78238b24cf0a6bb033391203367~mv2.jpeg/v1/fill/w_980,h_1287,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/a3e4e4_4903e78238b24cf0a6bb033391203367~mv2.jpeg)
לקריאת נייר העמדה:
הדילמה שבין הרצון הבהול והקריטי להגיע להסכמות שיעצרו את כדור השלג של ההפיכה החוקתית, לבין הרצון שדיונים בנושא יהיו מכלילים וייצוגיים, אינה פשוטה. עם זאת, הניסיון מראה לדעתי כי השאיפה לעמוד בכל הכללים שתוארו לעיל, ובעיקר ייצוגיות רחבה מאוד ושקיפות שמשמעותה העדר אפשרות לשלבים חשאיים החיוניים בכמעט כל דיון מורכב כזה, מביאה לצערנו לקפאון. קפאון בעת הזאת, משמעותו בעצם מתן אפשרות לממשלה להמשיך בהליכי ההפיכה כי בידה האפשרות המעשית והחוקית לעשות כך, עד שייווצר מצב שבו כל דיון עתידי יהיה כמעט חסר משמעות.
מסיבה זאת של פרגמטיקה, אני תומך במו"ם בין נציגי המפלגות הנבחרים, תוך דרישה מתמדת לשקיפות מקסימלית אך נשלטת, ותוך הבעה מתמדת של עמדות של גופים החיצוניים לכנסת ולמו"ם. לא פחות חשוב, חיוני שיתקיים דיון בין גופים המייצגים…