גילוי דעת: הקואליציה מקדמת חקיקה שתצמצם את המרחב הדמוקרטי בישראל באופן חסר תקדים

פורום המרצים והמרצות למשפטים לדמוקרטיה מזהיר כי שורת חוקים והצעות חוק שמקדמת הקואליציה בעת האחרונה נועדה בפועל להשתיק קולות ביקורתיים בישראל ובחו"ל ולצמצם את המרחב הדמוקרטי בישראל באופן חסר תקדים.

1.     בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית, בתמיכת הממשלה, הצעת חוק שלפיה מי שימסור מידע לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ביחס לחשדות נגד ישראלים דינו מאסר חמש שנים.[1] הצעת החוק מגדירה "מסירה" גם כפרסום מידע, ולפיכך היא פוגעת אנושות בחופש הביטוי בישראל. כך למשל, היא מעמידה בסיכון כל ישראלי שישתף סרטונים של חייל שתיעד עצמו מבצע עבירה לכאורה על דיני הלחימה, שעלול להימצא כמי שמסר ידיעה לבית הדין. ההצעה מסכנת את האפשרות לקיים תחקירים עיתונאיים על הנעשה במלחמה בעזה, לדווח על תחקירים שמקיימים גופי הביטחון או מבקר המדינה, ואף לפרסם מאמרים אקדמיים בנושא.

הצעת החוק קובעת עוד, כי מי שנותן שירות שעשוי לסייע לבית הדין או מעמיד לרשותו אמצעים שכאלה – אף הוא דינו חמש שנות מאסר. הצעת החוק מנוסחת באופן שמסכן חוקרים המציעים במחקריהם האקדמיים פרשנות שבית הדין הבינלאומי עשוי להיעזר בה, ואף שופטים המציעים פרשנות משפטית בפסקי דין.

להצעת חוק זו, אם תתקבל, השלכה דרמטית על חופש הביטוי, חופש המידע והחופש האקדמי. היא חוסמת את האפשרות לחשוף את הנעשה במסגרת לחימת צה"ל, לדווח על-כך, לבקר את הנעשה, או להציע פרשנות מקצועית למשמעויות המשפטיות. עצם הדיון בכנסת בהצעת החוק מייצר השפעה מצננת משמעותי על חופש הביטוי.

הצעת חוק מסוכנת זו היא חלק משורה של מהלכים נוספים של הקואליציה בשבוע האחרון.

2.     תיקון מוצע לחוק העמותות,[2] שעבר אף הוא בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה, קובע מיסוי דרקוני של 80% על תרומות ממדינות זרות. זהו ניסיון לגדוע מקור הכנסה משמעותי של ארגוני זכויות אדם בישראל, שמשמעותו המעשית הפסקת הפעילות של רבים מהם. ההצעה נמנעת מהטלת מיסוי דומה על תרומות מיחידים זרים, מהם ניזונים ארגוני הימין בדרך כלל, לרוב תחת מעטה אנונימיות. תיקון מוצע זה מבקש גם לחסום את גישתם של גופים הזוכים לתרומות ממדינות זרות לערכאות, אפיק פעולה קריטי להגנה על זכויות האדם בישראל.

3.     תיקון לחוק הכניסה לישראל,[3] שנחקק בכנסת בשבוע שעבר, אוסר, בין היתר, על כניסה לארץ של מי שתמך בכתב או בעל-פה בהעמדה לדין של ישראלים בערכאות בינלאומיות או זרות בשל חשד להפרת הדין הבינלאומי. האיסור אינו תלוי בשאלה אם אכן הייתה הפרה של הדין הבינלאומי, ונראה שדי שאדם הביע דעה לפיה ראוי שחייל שלכאורה ביצע פשע מלחמה יועמד לדין בינלאומי כדי לחסום את כניסתו לישראל.

משמעות תיקון זה היא כי מעתה מותנית כניסתם של מבקרים מחו"ל לארץ בחקירה של עמדותיהם. חוק זה עתיד לפגוע דרמטית באפשרות של המוסדות האקדמיים בישראל לשמר קשרים חיוניים עם אקדמאים בחו"ל, להזמין סטודנטים ומרצים לכנסים ולהרצאות, ולנהל דיונים בהם מיוצגות כלל הדעות הרלבנטיות, לרבות הביקורתיות שבהן. בכך הוא פוגע גם בחופש המידע של אזרחי ישראל.

פגיעתו של החוק אינה מוגבלת לאקדמיה הישראלית. יוצרי תרבות ואמנות, שותפים לעסקים ישראלים, משקיעים או מומחים המבקשים לבקר חברות ויחידים ישראליים יהיו נתונים מעתה לתחקירים ולהגבלות, וצפוי שכתוצאה מכך תיפגע היכולת של המשק והתרבות הישראליים לקיים קשרים בינלאומיים.

מכלול יוזמות החקיקה הללו הוא חלק מהמאמץ הגובר שמובילה הקואליציה להשלים את ההפיכה המשטרית.  זוהי חקיקה שפוגעת שלא כדין בחופש הביטוי ובחברה האזרחית בישראל וסותרת את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפיכך יש להתנגד אליה נחרצות.

[1] הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024.

[2] הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024.

[3] חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025.