פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה: החלטת הממשלה, מיום 17.11.2024, לסיים באבחה אחת את כהונתם של שורה של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה – ללא תקופת מעבר הכרחית וללא הנעה של הליכי איתור תקינים ליועצים חדשים – היא פסולה ויישומה יפגע קשות בשלטון החוק.
· יועץ משפטי במשרד ממשלתי הינו שומר סף חיוני ויש לו תפקיד מכריע בשמירה על שלטון החוק במשרד. בלא יועץ משפטי עצמאי, רצון השר הוא שיהיה החוק ולא ניתן יהיה לדבר ברצינות על כפיפות של השלטון לחוק.
· כדי שהייעוץ המשפטי יוכל למלא את תפקידו כשומר סף, עליו להיות בעל כשירות מקצועית מעולה ולהנות ממידה מספקת של עצמאות. התקיימותן של דרישות אלה היא המקנה לו את מעמדו כשומר הסף, ומעמד זה הוא המאפשר לגורמי השלטון השונים לפעול בכפיפות לחוק. בהתאם, על הליכי המינוי וסיום הכהונה של יועץ משפטי למשרד ממשלתי לבצר את הדרישות למקצועיות ולעצמאות שהן חיוניות למשרה.
· החלטת הממשלה האמורה מתיימרת להישען על החלטת ממשלה קודמת (החלטה 4528, משנת 2009) אך היא אינה עומדת בתנאיה. ההחלטה הקודמת הכירה במפורש בכפיפותם המקצועית של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה והקפידה לכלול אותו בצמתי הכרעה חשובים בכהונת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה ובעבודתם. לעומת זאת, ההחלטה הנוכחית נעשתה בהתעלם מהיועצת המשפטית לממשלה ואין בה זכר לה. מכאן כי יש במתווה כדי להחליש את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ובכך לפגוע בעצמאות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
· כעיקרון, קציבת כהונה מראש, למשך כהונה המאפשר חידוד ההתמקצעות ומרחב פעולה, הינה אמצעי ראוי לחיזוק עצמאותו של יועץ משפטי למשרד. יש בה כדי למתן את החשש שהחלטות היועץ יתקבלו על-מנת לזכות אותו בהארכת כהונה או בכהונה נוספת. עם זאת, יש להקפיד על כך שקציבה שכזו תיקבע באופן סביר ולאחר הליך סדור, כך שיהיה בה כדי לממש את התועלות שבה.
החלטת הממשלה לסיים, בעצם לאלתר, את כהונתם של שורה ארוכה של יועצים משפטיים למספר משרדי ממשלה (ובהם משרדים מרכזיים ביותר, כמשרדי האוצר והחינוך) היא פסולה שכן אין היא מקיימת דרישות אלה. נהפוך הוא – היא מכשירה את הקרקע לפגיעה באי-התלות של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה.
· הסכנות הגלומות בהחלטת הממשלה נובעות בעיקר מכך שבעקבותיה, בתוך מספר שבועות, יעמוד מספר נכבד של משרדי ממשלה ללא יועצים משפטיים מכהנים, וסביר שלא ימונו להם מחליפים עד אז, שכן ההחלטה אינה מתנה את סיום הכהונה בקיומם, אף לא בפתיחתם, של הליכים למציאת מחליפים להם. לכן יש להניח כי בבוא העת ימונו ממלאי מקום ליועצים המשפטיים או שימונו להם מחליפים בהליך מזורז. האפשרות הראשונה פסולה עקרונית שכן היא יוצרת תלות אסורה בין הגורם הממנה לבין ממלא המקום; והשניה יוצרת סכנה שהיא תניב מינויים שלא ברמה מקצועית נאותה.
· לכן, עולה חשש ממשי כי החלטת הממשלה אינה אלא ניסיון לקבוע, הלכה למעשה, מציאות שבה משרת היועץ המשפטי תהפוך למשרת אמון.
תחילה, חברי הקואליציה ניסו לקדם ״חוק יועמ״שים״ ברוח זו כחלק מ״הרפורמה המשפטית,״ וכעת – החלטת הממשלה עלולה להוביל לתוצאה דומה. אך, כאמור, יועץ משפטי ומשרת אמון הם שני מוסדות הסותרים זה את זה.
· החלטת הממשלה מעלה שורה של קשיים משפטיים נכבדים נוספים במישור המשפט המינהלי:
ההליך שבו היא נעשתה היה לקוי מהיסוד, בעיקר שכן גורמים משמעותיים לקבלת ההחלטה – בעיקר, היועצת המשפטית לממשלה ונציב שירות המדינה – כלל לא שותפו בה.
ההחלטה לוקה גם במישור שיקול הדעת, שכן לא ניתן בה כל ביטוי למשא המתן המתקיים בין המדינה לבין היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, ואין היא הולמת את חובת תום הלב המוגברת המחייבת את המדינה במגעיה עם היועצים המשפטיים.
העובדה כי ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית באה לידי ביטוי מודגש בכך שההחלטה אינה קובעת תקופת מעבר נאותה להליך סיום הכהונה ומינויים של יועצים משפטיים חדשים למשרדי הממשלה.
· כדי לשים סוף ראוי לפרשה זו על הממשלה לסיים בהקדם ובצורה נאותה את המשא ומתן עם היועצים המכהנים הרלוונטיים, על כל פרטיו, תוך קביעת תקופת מעבר סבירה שתאפשר סיום כהונה מכובד וחילופים סדירים. על הממשלה להקפיד כי פרישת היועצים המכהנים תסונכרן עם השלמת הליכים נאותים למציאת מחליפים קבועים להם, תוך הותרת זמן לחפיפה מסודרת. מכאן, כי תחילה, יהיה על הממשלה לעמוד בהחלטותיה הקודמות ולקבוע כהלכה הסדר מלא והולם לקציבת כהונה ליועצים המשפטיים מעתה והלאה; לאחר מכן, ניתן יהיה לפרסם מכרז, שהסדר הקציבה יעמוד בבסיסו, למציאת מחליפים קבועים ליועצים המיועדים לפרישה; ובמקביל, יסוכם המשא ומתן עם היועצים המכהנים, תוך קביעת מועד פרישה שיאפשר את השלמתם של הליכי מכרז וחפיפה סדורים.
לקריאת הנוסח המלא של נייר העמדה ראו:
Comments