הצעת החוק בנוסח העדכני של ח"כ שמחה רוטמן (המקובלת ככל הנראה גם על שר המשפטים) מבקשת לשנות את דרך המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים. הנציב – אשר מופקד על בחינת התנהלות השופטים ונתונות לו סמכויות משמעתיות – הוא הגורם החשוב ביותר בפיקוח על מערכת השפיטה. זהו תפקיד ייחודי, שנועד לאזן בין ההכרח להבטיח את עצמאות השפיטה לבין הצורך בבירור תלונות על שופטים. זהו תפקיד שטומן בחובו סכנה ממשית לעצמאות השפיטה ולפיכך כל שינוי באופן הבחירה של הנציב חייב להיעשות בזהירות רבה, בהסכמה רחבה ומתוך שיקולים ענייניים. ההצעה החדשה מגדירה ועדה ייעודית לבחירת הנציב, אשר בבסיסה שליטה של הקואליציה במינוי, תוך העלמה כמעט מלאה של הרשות השופטת ושל עורכי הדין כגורם משמעותי בבחירת הנציב. בנייר עמדה זה אנו מנתחים את השינוי המוצע ומסבירים את הסכנה הטמונה בו לעצמאות הרשות השופטת. אנו מסבירים מדוע אין בעיית ניגוד עניינים במינוי הנציב בשיטה הקיימת (על-ידי הוועדה לבחירת שופטים) ומדוע השינוי המוצע הינו הרסני לתפקיד הנציבות, וככל הנראה במתכונתו הנוכחית, הוא אינו חוקתי וחורג לכן מסמכויותיה של הכנסת.
הצעת החוק היא חלק מרכזי בנסיון הקואליציה הנוכחית להביא להפיכה המשטרית. כמו חלקים אחרים בהפיכה, מטרתה העיקרית היא פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, חיזוק הממשלה מול שאר הרשויות ומתן אפשרות לממשלה לפעול בניגוד לחוק. אופן חקיקת התיקון, העיתוי שלו ותוכנו יוצרים בסיס להערכה שתכליתו העיקרית של השינוי הוא להביא למינוי נציב מטעם הקואליציה, שיפעל לפגיעה בעצמאות השפיטה, לפגוע ללא הצדקה בשמם הטוב של השופטים ובאמון הציבור בהם, ובכלל זה לשם פגיעה בנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.
בנוסף, ההצעה מהווה שינוי של הליך הבחירה של הנציב לאחר שזה כבר החל – הנציב האחרון פרש לפני כשנה, ומאז מעכב שר המשפטים את הבחירה של נציב חדש, לאחר שלא הושגה הסכמה עם נשיא בית המשפט העליון על המועמד לתפקיד. ממילא כל שינוי באופן הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים יוכל להיכנס לתוקף רק החל מבחירת הנציב הבא – ולא הנוכחי.
לקריאת הנוסח המלא של נייר העמדה ראו:
Comentarios