ביום 12.3.2026 פורסמה החלטת הפצ"ר, אלוף איתי אופיר, לבטל את כתב האישום נגד חמשת הנאשמים בפרשת ההתעללות בעציר במחנה "שדה תימן". מידע שנמסר בהחלטה, כמו גם תגובת שר הביטחון להחלטה, מעוררים חשש כבד לפגיעה בשלטון החוק בצה"ל.
אחד הנימוקים להחלטת הפצ"ר היה העובדה שהעציר – קורבן העבירה – שוחרר לעזה ולכן לא יוכל להעיד במשפט. שחרור העציר לעזה נעשה למעלה מחצי שנה לאחר שכבר הוגשו כתבי האישום בפרשה. לא היתה כל מניעה לגבות מן העציר עדות מוקדמת, בטרם שוחרר. המחדל לעשות כן הוא כישלון חמור של הגורמים המוסמכים בפרקליטות הצבאית. על הפצ"ר, שנכנס לתפקידו לאחר שהעציר כבר שוחרר, כמו גם על שאר רשויות האכיפה ככל שהנושא נוגע לגורמים תחת אחריותם, מוטלת חובה להורות לחקור את הכישלון הזה ולפי ממצאי החקירה לבחון אם יש להעמיד לדין את האחראים למחדל זה.
סיום הפרשה ללא משפט בולט במיוחד נוכח הכישלון החוזר של הפרקליטות הצבאית בחקירת חשדות להפרות חוק על-ידי מפקדים וחיילים בצה"ל במהלך המלחמה בעזה ובמתקן המעצר בשדה תימן. לפי פסיקת בג"ץ, על הפצ"ר החובה לוודא קיומה של חקירה עצמאית ביחס לכל מקרה ומקרה שבו נפגעו אזרחים במהלך פעילות צה"ל ולפרסם את ממצאי התחקיר. המחדל לעשות כן – חרף העובדה שאין מחלוקת על כך שבפעילות צה"ל נהרגו עשרות אלפי אזרחים תושבי רצועת עזה, ובהם אלפי ילדים, ובמיוחד לאחר מותם של עצירים רבים במתקני כליאה של צה״ל – פוגע קשות בשלטון החוק.
פסולה גם התגובה של גורמים פוליטיים להחלטת הפצ"ר, ובהם שר הביטחון. השר כ"ץ טען כי "המשפט הזה נולד על ידי הפצ"רית הקודמת בחטא, תוך שימוש בעלילת דם נגד חיילי צה"ל ובשיטות חקירה עברייניות". זוהי קביעה חסרת בסיס, שמכפישה את מי שעסקו בחקירת הפרשה ועלולה להרתיע מקיום חקירות על הפרות חוק. ראוי שהפצ"ר יבהיר כי החלטתו לבטל את כתבי האישום אינה מבטאת קביעה שהאישום היה בגדר "עלילת דם", כלומר האשמה כוזבת במכוון, ואין בה משום קביעה שהמעשים המיוחסים לנאשמים לא בוצעו.
שר הביטחון כ"ץ הוסיף כי "תפקיד המערכת המשפטית הצה"לית הוא להגן ולשמור על חיילי צה"ל". בפועל, תפקידה של המערכת המשפטית היא לאכוף את החוק. הדרך להגן על חיילי צה"ל, שרובם הגדול שומרי חוק, היא באמצעות קיום חקירות והעמדה לדין של המעטים שמפרים את החוק. העמדה שבשום מקרה אין להעמיד לדין חיילים, אפילו אם הם חשודים בפשעים חמורים, משמעותה בהכרח הכתמה בלתי מוצדקת של כלל חיילי צה"ל. גישה זו גם עלולה לתת הכשר להליכים בבתי דין בחו"ל נגד חיילי צה"ל.
לפתחו של הפצ"ר מונחת האחריות לשיקום כיבוד שלטון החוק בצה"ל. עליו להורות, ללא מורא וללא משוא פנים, על חקירה יסודית של כל חשד לביצוע עבירות על-ידי חיילים, בשגרה ובמהלך לחימה, ובמקרים המתאימים גם על הגשת כתבי אישום. במיוחד כך על רקע הפוגרומים הנמשכים בגדה המערבית, שנעשים על-ידי אזרחים ישראלים, ובהם, לפי החשד, לובשי מדים, תוך הפרת חובתם של חיילים להגן על חיי כלל התושבים בגדה, יהודים ופלסטינים כאחד.