נייר עמדה זה מנתח שתי תופעות שהתרחשו במינהל הציבורי בישראל מאז 2023, בתקופת כהונתה של הממשלה ה-37. התופעה הראשונה היא תהליך זוחל של פוליטיזציה הולכת ומחריפה של המינויים הבכירים בשירות הציבורי. התופעה השנייה היא שימוש לרעה בסמכות המינהלית, בשתי צורות: שיתוק של תהליכי קבלת ההחלטות המקצועיים, והסבה של תהליכי מדיניות ורפורמות לטובת אינטרסים פוליטיים צרים.
נייר העמדה בוחן את התופעות בשבעה משרדי ממשלה משלל תחומי עיסוק, ובמשרד ראש הממשלה, שתפקידו לתכלל את פעולתם.
נייר העמדה מראה כי שתי התופעות מזינות זו את זו, ומשתלבות בתהליכי השחיקה הדמוקרטית בזירה החוקתית: המינויים הפוליטיים מסירים מן הדרך את מי שתפקידם לעמוד על כשלים בהליך המינהלי, והיעדרה של תשתית מקצועית מקל על הדרג הפוליטי לנכס את הסמכות המינהלית לתכליותיו. התוצאה המצטברת אינה רק פגיעה בדמוקרטיה, אלא גם ביכולתה של הממשלה לקבל החלטות לטובת הציבור כולו ולספק לו שירותים ציבוריים. מכך נפגעים גם תומכי הממשלה, כמובן.
לבסוף, הנייר מציע מפת דרכים לתיקון, ובה צעדים ראשונים קונקרטיים.